יום שבת, 25 ביולי 2009

כמה פסיכולוגים צריך, כדי להחליף נורה?

מכירים את הבדיחה הישנה?
- How many psychologists does it take to change a light bulb?
- Just one, but the light bulb has to want to change.

אני נזכר בבדיחה הזאת כל פעם שאני נתקל בפרסום של איזו "שיטה מהפכנית חדשה" ליצירת שינוי, או ספר המגלה את "הסוד שלא סיפרו לכם", או "סדנה יחידה במינה שתשנה את חייכם לנצח נצחים" - וכל זה "באחריות" וגם מבלי שתצטרכו להזיז אצבע ...

כל הפרסומים הללו מטשטשים (לפעמים בכוונה ולפעמים מבלי לשים לב) את העובדה הייסודית המשותפת לכל תהליך שינוי שמישהו אי פעם עבר על הכוכב הזה:

שום דבר לא יקרה ללא רצון עז לשנות...


אני אחזור על זה שוב - שום שיטה/ספר/בלוג/סדנה/פסיכולוג/מאמן/מתקשר/מטפל/גורו לא יוכל ליצור במקומכם שום שינוי בחיים שלכם...

אם יש רצון, אזי יש כמה וכמה שיטות שיכולות להביא לכם את התוצאה הרצויה - ההבדל בין השיטות הוא בעיקר הבדל של יעילות ושל קצב השינוי.

ואם אין רצון - מה שנפוליאון היל קרה לו "התשוקה הבוערת" - אז שום דבר אחר לא יעזור...

תשמעו, אני חושב שאחד הנכסים החשובים ביותר שיש לכם זה הזמן שלכם - המשאב היחיד שמתכלה בקצה קבוע, המשאב היחיד שהוא באמת מוגבל ולא ניתן להחלפה...

אז אם אתם בוחרים להשקיע את המשאב היקר הזה בקריאת הבלוג הזה, הייתי מאוד רוצה שזאת תהיה "השקעה מניבה"...

לכן לפני שאתם ממשיכים לקרוא, בבקשה עצרו לשניה ושאלו את עצמכם:

מה אני רוצה לקבל כאן? מה אני רוצה לשנות? לאן אני רוצה להגיע?


אם לא תעצרו לשאול את השאלה הזאת, פשוט תבזבזו את הזמן שלכם והקריאה בבלוג הזה לא תהיה שונה באופן מהותי מצפיה ב"כוכב נולד" או קריאת מדור רכילות במקומון החינמי שדחפו לכם לתיבת הדואר.

זוהי שאלה לא נוחה, כי היא עשויה לחדד את חוסר הסיפוק שרוב האנשים חשים בנוגע לחיים שלהם. מרטין לוטר קינג קרא לזה "חוסר שביעות רצון אלוהי" - אותו אי-שקט הנובע מהכרה שאם נמשיך להעמיד פנים ש"הכול בסדר", בסופו של דבר נשלם מחיר כבד של וויתור על עצמנו.

אך מה שהופך את חוסר שביעות רצון הזה לכוח קונסטרוקטיבי בחיינו זאת ההבנה העמוקה שלא חייבים להעמיד פנים, שיש לנו כוח לשנות את נסיבות של חיינו ושויתור אינו הכרחי אלא פשוט הרגל חשיבה מצער שאבד עליו הכלח.

וברגע שקיבלתם לפחות את התשובה הראשונית לגבי הכיוון שאתם בוחרים, השאלה הטבעית הבאה היא:

האם יש לי את הידע והכלים כדי להגיע לשם?


ואם התשובה היא "כן", אז כל מה שנשאר זה פשוט להתחיל לעשות...

ואם התשובה היא "לא", אז שאלו את עצמכם:

איפה אוכל ללמוד את הדברים הללו?


דברו עם האנשים שהגיעו לאן שאתם רוצים להגיע, תתחילו לקרוא ספרים בנושא - לא סתם ספרים כללים על "התפתחות אישית", אלא דברים ספציפיים על אותם הנושאים שאתם רוצים לפתח בחיים שלכם - תלכו לסדנאות ממוקדות, סדנאות שיעזרו לכם לענות על השאלות שאתם מתקשים לענות עליהן בעצמכם...

מדי פעם אנשים שמתעניינים בסדנאות שאני עושה שואלים אותי "ומה הסדנה הזאת תיתן לי?" - לכאורה זוהי שאלה לגיטימית, אבל אם נבחן אותה קצת יותר לעומק, נראה שהיא בעצם לא שונה מהותית מאותה שאלה-בדיחה ממנה התחלנו " כמה פסיכולוגים צריך, כדי להחליף נורה?"

לכן, כמו יהודי טוב, אני תמיד עונה על השאלה זאת בשאלה משלי:


"מה השינוי שאתם רוצים ליצור, והאם אתם מוכנים גם לעשות משהו בשביל זה?"


נ.ב. ב-24 לאוגוסט אתחיל מחזור נוסף של "סדנת הדגל" שלי - קורס אימון אישי-קבוצתי
"My Wave - לגלוש על הגל של החיים" - אז אם שאלתם את עצמכם את השאלות שהצעתי להלן וגיליתם שאתם באמת מחפשים שינוי ורוצים מסגרת שתעזור לכם להתמקד ותיתן לכם את הכלים שאתם צריכים בדרך - הדלת הזאת פתוחה בפניכם...

מי שיחליט להירשם לסדנה במהלך השבוע הקרוב, יזכה להנחה של 30% (700 במקום 1050 ש"ח )

אז אם ברצונכם להנות מהנחת הרישום המוקדם לחצו כאן...


יום חמישי, 16 ביולי 2009

בין אהבה לשום-דבר, או למה התכוון המשורר?

שבוע שעבר שלחתי ציטוט מדהים מספרו של שרי ניסרגדטה "I am THAT":

"When I look inside and see that I’m nothing, that’s wisdom.
When I look outside and see that I’m everything, that’s love.
And between these two, my life turns.”

כשאני מסתכל פנימה ורואה שאינני דבר - זוהי חוכמה.
כשאני מסתכל החוצה ורואה שאני הכול - זוהי אהבה.
ובין שני אלה זורמים חיי.


לשמחתי, המשפט הזה עורר הרבה שאלות, לכן החלטתי לכתוב על "הצד המזרחי שלי" - ההשפעות של זן-בודהיזם ואדויטה-וודנטה על השקפת העולם שלי.

אם אצטרך לבחור מורה אחד מהאסכולות הללו שהוא משמעותי ביותר בשבילי באופן אישי, ללא ספק זה יהיה Adyashanti.

ל-Adya (כמו שתלמידיו קוראים לו בחיבה) יש כישרון מדהים להפוך את הנושאים הכי מופשטים למשהו חי ונגיש. הוא מסוגל לדבר על הארה וחירות באותה טבעיות כמו אנשים אחרים מדברים על האוטו שלהם או חופשה אחרונה בתורכיה.

כשאני מקשיב לו, אני נזכר שהאמת נמצאת ממש קרוב, צריך רק להושיט יד, לשאול את השאלה הנכונה ופשוט להישאר שם - במרחב השאלה - ולאפשר לאמת להראות את עצמה.

את הציטוט הנ"ל שמעתי מ-Adya ועבורי הוא מסכם את כל התורה כולה.

הרוחניות האמיתית בעיני היא מוכנות לראות את האמת של חיינו "נקי", ללא דעות קדומות, מבלי להישען על הקביים של "אני יודע", אלא מתוך הסתכלות כנה על החוויה כמו שהיא.

הרי אם תבדקו את זה, אם תשאלו את עצמכם את השאלה "מאיפה אני יודע זאת?", התשובה לרוב תהיה "ממישהו אחר". אבל מאיפה הם - אותם אנשים שהעבירו לנו את ה"עובדה" הזאת - מאיפה הם יודעים זאת?

הםםם, זה כבר מתחיל להיות מעניין...

ואם נמשיך את החקירה הזאת ונתמקד בשאלת השאלות "מה אני?", מהר מאוד נגלה שבעצם אין שם כלום - כל דבר שאנחנו תופסים בתודעה שלנו - זה לא אנחנו. כל התיאוריות, כל המחשבות, כל הפרשנויות שלנו -

אנחנו תמיד שונים ממה שאנחנו מסתכלים עליו.


בעצם אנחנו לא "דבר", ובמובן הזה אנחנו "כלום" (no-thing - "שום דבר"), אבל זה לא סתם כלום ריק, אלא כלום שממנו נולדים כל הדברים, המסך עליו המציאות מציירת את עצמה. כלומר המיתוס הראשון עליו מדברים ניסרגדטה ו-Adya הוא מיתוס קיום "האני", בתור משהו קבוע ולא משתנה.

המיתוס השני הוא מיתוס הנפרדות, כלומר האמונה שבין "אני" ו"כל השאר" עובר גבול ברור. גם כאן, אם נערוך בדיקה קצרה ופשוטה נגלה שאין שום גבול. פשוט תשאלו את עצמכם "איפה הוא, הגבול הזה?" ותראו מה תגלו.


וכאן מתעוררת השאלה המתבקשת:

אם שני המיתוסים האלה הם חסרי בסיס עד כדי כך, שבדיקה פשוטה שזה עתה ערכנו מפריכה אותם בקלות, אז למה אנחנו ממשיכים להאמין בהם?

למה אנחנו ממשיכים להתנהל כאילו אנחנו "אניים" קבועים ונפרדים זה מזה?

הרי זה פשוט לא הגיוני, נכון? :-)

אה, אילו רק הינו ייצורים הגיוניים...

אבל כמו שכבר כתבתי רבות בבלוג הזה, לטוב ולרע אנחנו לא יצורים הגיוניים...

וזאת הסיבה למה תהליכים מנטליים, רגשיים ואנרגטיים רבים מתנהלים בנו לפי חוקים משל עצמם שאין להם ולו קשר קלוש להיגיון. ואם אנחנו מחפשים דרך להשתחרר מה"באגים" של התודעה, עלינו למצוא דרכים אחרות לעשות זאת.

אני באופן אישי אוהב שיטות פשוטות וישירות ולכן אני כל כך מתחבר ל-Adya. זאת גם הסיבה שאני מעביר סדנאות ריברסינג, כי הוא נותן כלי מאוד פשוט ואפקטיבי לנקות את "הזבל האנרגטי" שלנו מבלי לערב את המודעות, כלי שמעיר לנו בפשטות ובבהירות כשאנחנו מנסים "לעצור את העולם", לבנות קירות ביננו לבין בחוויה, כלי שעוזר לשחרר את אשליית השליטה ולהתחיל לחוות את שני הקטבים עליהם מדבר ניסגדטה - הלא-דבר והאהבה שאנחנו.

אז למי שעדיין לא יצא לו לחוות את התהליך המדהים הזה (וגם לאלה שכן) - ביום חמישי הבא, ה-23 ליולי אני מקיים סשן של ריברסינג בתל-אביב - לפרטים לחצו כאן.

ודרך אגב, אם יהיו לכם שאלות נוספות על הנושא הזה, אתם מוזמנים לכתוב אותן כאן בבלוג, כדי שגם קוראים אחרים יוכלו להינות מהתשובות.


יום חמישי, 2 ביולי 2009

המורים שלי - חלק 1

אני חושב שאחת השאלות החשובות ביותר שבן אדם יכול לשאול את עצמו הינה:

מי המורים שלי? ממי אני לומד? מיהו מקור ההשראה בשבילי?

חשבתי היום על רעיון מעניין - לכתוב סדרת מאמרים על המורים שלי...

הרעיון עלה כשעברתי על הגליונות הישנים (מאוד :-) ) של הניוזלטר ומצאתי קטע מתורגם מ-Randy's Rants - הניוזלטר של רנדי גייג', אחד המאמנים המובילים בעולם בנושא של יצירת שפע.

כמו לפני שנתיים, כשתירגמתי את הקטע, גם הפעם רנדי גרם לי לחשוב ולבחון את עצמי לעומק.

הייתי רוצה לשתף אתכם בכמה קטעים חזקים במיוחד מן הגליון ההוא:


שפע אמיתי לא קשור לצבירת מספר צעצועים יותר גדול מכל שאר האנשים, או לניסיון להרוויח סכום מסוים של כסף ואז "לחיות את החיים הטובים".

לחיות בשפע אומר ליהנות מן החיים כאן ועכשיו, ליצור את השילוב הנכון של חירות כלכלית, בריאות, יחסים, אושר ורוחניות.

וכמה שזה קשה לרוב האנשים!

הם כל כך מתוכנתים על-די האמונות מגבילות עד שאיבדו את היכולת הבחנה וחשיבה ביקורתית.

הם "קונים" את המנטאליות של חוסר אונים ותלותיות שמטופחת על ידי הממסד.

הם נשאבו אל תוך "וירוסים" של חשיבת חוסר שמופצים על ידי המדיה.

וכמובן מיליוני אנשים עדיין סוחבים על גבם את האמונה "להיות עני זה דבר רוחני" שנשתלה בהם על ידי הדתות המאורגנות.

אבל להציע לאנשים הללו לחשוב בצורה ביקורתית קשה באותה מידה כמו ניסיון להציל בן אדם טובע. הם חובטים לכל הכיוונים בכזאת היסטריה, שרוב הסיכויים שהם ימשכו אתכם מטה יחד איתם.

בכל מקרה, אני מקווה שאתם מוכנים לעשות עבודה אמיתית ולבדוק את אמונות הליבה שלכם, כי זהו בדיוק המקום בו תוכלו להשיג פריצת דרך אמיתית.

השאלה הכי חשובה שאתם יכולים לשאול את עצמכם היא זאת:

מה אתם עושים כשאתם פוגשים מידע שנוגד את האמונה הנוכחית שלכם?

אם אתם דומים לרוב האנשים שקוראים את הניוזלטר הזה, זה עשוי להיראות בערך ככה:

נרשמתם כי אתם רוכשים מידה מסוימת של כבוד למה שיש לי להציע, ובמידה מסוימת אתם נוטים להאמין לי.

אז אם הדברים שאני אומר גורמים לכם להסתכל באור קצת אחר על האמונות שלכם, אולי תגידו " הממם, זה מעניין, כדאי לי לבדוק את זה." ורוב הסיכויים שאכן תעשו זאת.

עכשיו מה קורה כשאני מעלה איזו סוגיה שעומדת בניגוד מוחלט לאחת מהאמונות הבסיסיות ומושרשות שיש לכם?

אם אתם כמו רוב האנשים, אתם תנידו בראשכם ותגידו משהו בסגנון:
"טוב, לגייג' הזה יש הרבה רעיונות טובים, אבל כאן הוא טועה ובגדול"

אבל זאת לא הדרך שבה אנשים החכמים הופכים עוד יותר חכמים, ואנשים דגולים הופכים להיות עוד יותר דגולים. ואני לא טוען כאן שכל מה שאני אומר הוא נכון, או שעליכם לקבל כל מה שאגיד כאמת לאמיתה (זה לא יקדם אתכם בהרבה אם תחליפו את אמונות שתוכנתו אל תוך המוח שלכם בילדות באמונות שלי).

אבל מה שזה כן אומר זה שעליכם להיות מוכנים להטיל ספק בכל דבר – במיוחד אם מדובר באמונות מושרשות, אליהן אתם מרגישים קשורים במיוחד.

יותר מכול, שימו לב לדברים שמעוררים אצלכם תגובה רגשית חזקה.

אם אתם כועסים, מרגישים מאוימים או נעלבים – כנראה נגעתם בסוגיה שדורשת בדיקה רצינית וכנה. כל מומחה לבריאות הנפש יגיד לכם שכשמשהו מעורר אצלכם רגשות חזקים, בדרך כלל זה חושף חוסר בטחון שלכם. בדרך כלל אותם דברים שמכעיסים אותנו באנשים אחרים משקפים לנו נושאים מהם אנו חוששים בתוך עצמנו.

אז מה איתכם? הייתכן שאתם מחזיקים בדעות מסוימות מן הסיבה הפשוטה שהן מאפשרות לכם לתרץ התנהגויות שמונעות מכם לממש את מלוא הפוטנציאל שלכם?

השאלה הזאת עשויה להיות השאלה החשובה ביותר ששאלתם את עצמכם השנה, לכן אני מקווה שתתייחסו אליה ביראת כבוד שהיא ראויה לה. אני רוצה שתתחברו אל הפוטנציאל שלכם ואני מוכן להסתכן בלהעליב אתכם, אם זה מה שנחוץ כדי להשיג את המטרה הזאת.

רוב האנשים יגידו לכם את מה שאתם רוצים לשמוע, אבל חבר או מורה אמיתי לעולם לא יעשו זאת. כשאני כותב ספר, נואם בכנס או כותב את הניוזלטר הזה, יש לי משימה אחת בלבד – לגרום לכם לחשוב.

והמשימה שלכם היא לתרגל חשיבה ביקורתית ולבחון את האמונות שלכם. ואם לאחר הבדיקה מצאתם שהאמונה הזאת אכן משרת אתכם - מצוין ! אבל אם לא, אתם יכולים להחליף אותה באחת שיותר מתאימה. וכאן הוא מקור ההארה, האתגר והצמיחה. זה מקום שכולנו רוצים לשכון בו.

שיהיה לכם שבוע ענק!

רנדי.


היום, כשאני קורא את השורות הללו, אני מתחבר אליהם עוד יותר, מאשר לפני שנתיים כשתרגמתי אותם - סימן מובהק לחוכמה ואל-זמניות של המסר. אם מה שקראתם נגע גם בכם - פשוט תיכנסו לאתר של רנדי ותירשמו לניוזלטר שלו: http://www.randygage.com

אין כמו ללמוד מן המקור, זה מה שאני תמיד אומר :-)

נ.ב. כמו שאתם יודעים, השבוע התחיל הקורס My Wave והרבה אנשים שמסיבות שונות לא הסתדר להם להצטרף לסדנה שאלו מתי יפתח מחזור נוסף.

אז לאור הבקשות הרבות, החלטתי להקדים את הסדנה הבאה - עדיין לא קבעתי תאריך מדויק, אבל ככל הנראה היא תפתח במחצית הראשונה של אוגוסט - פשוט תעכבו אחרי העדכונים באתר.