אהבתי את התגובות שקיבלתי להודעה על שינוי השם של הבלוג...
הרבה שאלות, הרבה תהיות...
"לא ברור" ... "מסורבל" ... "מגביל" ... "לא מדויק"...
ומי שכבר קצת מכיר אותי בטח לא יופתע לגלות שלדעתי "כל התגובות נכונות"...
הרי הן משקפות את הפרספקטיבה האישית של הקוראים, בתור שכאלה - הן נכונות בהגדרה!
וזה מביא אותי לנושא שמזמן רציתי לכתוב עליו, אבל איכשהו תמיד נמנעתי - הייתי אומר לעצמי "זה מופשט מדי, אנשים לא יבינו..."
איזו יהירות מצידי!
רציתי לדבר על מה שבעיניי הוא לב לבו של תהליך טרנספורמציה...
ההבחנה המרכזית שמבדילה בין אימון טרנספורמטיבי לבין הרבה מאוד שיטות "העידן החדש", "חשיבה חיובית" וחבריהם...
אני מדבר על ההבדל בין תוכן והקשר...
התוכן מתייחס לשאלת ה"מה?" - לנסיבות של החיים שלנו ולתפיסות שלנו לגביהן. זאת הקופסה שבתוכה פועלות רוב הגישות של התפתחות האישית - בין אם הן עובדות ברמה "השטחית" של התפיסה המודעת או שמתימרות "לחפור עמוק" ולהגיע לתכנים של תת-המודע...אפשר לדמות את כולן למשחק ה"לגו" - "בואו נוציא את הפיסה הזאת, נחליף אותה בפיסה אחרת, נפרק את הגשר ונבנה במקומו סירת מפרשים..."
כמובן שיש בזה תועלת, ולא מעט אנשים יכולים להעיד שחייהם השתפרו כתוצאה מהשתתפות במשחק הזה...
אבל יש גבול למה שאפשר לעשות עם חתיכות "לגו"... זאת בדיוק הסיבה שאנחנו פוגשים לא מעט אנשים שקראו הרבה ספרים, הלכו להרבה סדנאות, ניסו באמת בתמים ליצור שינוי מהותי בחייהם, אבל משום מה זה לא ממש קרה...
וכאן מגיע הנושא של ההקשר או Frame ("מסגרת"), כמו שאנו קוראים לזה בשיטת NLP...
ההקשר מתייחס למרחב שבו אנחנו פועלים...
במקום לשאול "איך לבנות מגדל לגו יפה יותר", השאלות כאן הן
- באיזה משחק אנחנו משחקים בכלל?
- מהם הכללים - בין אם מוצהרים או לא מוצהרים - של המשחק?
- ולמה בחרנו לשחק דווקא במשחק הזה?
השאלה האחרונה היא קריטית, כי, להבדיל מלגו, בחיים ה"אמיתיים", אנחנו תמיד יכולים לשנות את כללי המשחק ...
כדי שזה לא יישאר מופשט ותיאורטי, בוא נראה דוגמה:
מישהו מגיע לפסיכולוג ומספר על היחסים הטעונים שיש לו עם אמא שלו (מקרה נדיר, אני יודע :-) )
הפסיכולוג שעוסק בתוכן ירצה באופן טבעי לדלות ממנו פרטים, לחפש תכנים "מודחקים", הוא ינסה להבין את הסיבות למצב ואולי יציע איזה תהליך של "חוויה מתקנת"...
מצד שני אם במקום התוכן נתרכז בהקשר, לא נרצה בכלל להתרכז ב"סיפור" אלא בדרך שהאדם יוצר את הסיפור הזה...
לא "מה קרה לפני 20-30-40-50 שנה?", אלא "מה אתה מספר לעצמך כאן ועכשיו?"
ואיך הסיפור הזה משפיע על האינטראקציה שלך עם אנשים מסביבך...
וכאן חשוב לי להדגיש שאין סיפורים נכונים או לא נכונים...
כל סיפור הוא חלקי, הוא פרספקטיבה מסוימת על מה שקרה, מעין זרקור שמאיר חלק קטן מהמציאות ומשאיר את השאר מחוץ לתמונה...
אבל ברגע שהתחלנו להאמין לסיפור, הוא הופך להיות ההקשר של היותנו בעולם. אפשר לדמות את זה לבן אדם ששם משקפיים שחורים ומתלונן שעולם זה מקום חשוך. לכן כשאנו מתרכזים בהקשר במקום התוכן, נתחיל לבדוק מהו צבע המשקפיים שלנו...
הרי אם מישהו אומר לעצמו "הורים שלי לא באמת אהבו אותי", החוויה שלו היום היא פונקציה של הסיפור הזה, בלי שום קשר למה שקרה שם באמת...
וכשמישהו כותב "החיים אינם פשוטים" - האמונה הזאת יוצרת הקשר לחייו, כי ה-Mind שלו יסנן החוצה את כל אותן החוויות בהן זה היה פשוט וישאיר באור הזרקורים רק את הקשיים...
וכשמישהו חושב ש"בלתי מובן" זה מגביל, הוא בעצם חושף מסגרת חשיבה שבה "חייבים להבין כל דבר" או, אם נחפור עמוק יותר, "אם לא אבין משהו, אאבד שליטה של החיים שלי"...
שוב, סוגיית ה"נכון/לא נכון" אינה רלוונטית כאן - כל אלה הן פרספקטיבות אפשריות...
השאלה האמיתית היא איך הן משפיעות על חיינו ברגע שאנחנו מתחילים לחשוב עליהן כעל "כל האמת" ושוכחים שאנחנו בעצם אלה שיצרו אותן...
נ.ב. הנושא הזה הוא גדול מדי בשביל לדחוס אותו לפוסט אחד, ולכן עוד אמשיך לכתוב עליו בפוסטים הבאים. אשמח מאוד אם תעזרו לי בתהליך הזה ותכתבו בתגובות איפה זה פוגש אתכם, אילו דברים היו לא ברורים, מה יצר התנגדות - אני בטוח שהפידבק שלכם יעזור לי לנסח את הדברים בצורה הכי אפקטיבית, כדי שכולנו נוכל להפיק מן הדיאלוג הזה את המקסימום...