חוק פארטו ו"הנס הכלכלי" של יפן

אחרי מלחמת העולם השניה יפן הייתה הרוסה. המדינה עברה פשיטת רגל בכל המובנים - מדיני, צבאי, כלכלי, פסיכולוגי.

בשנות החמישים, כשיפנים עשו בעזרת אמריקאים את הצעדים הראשונים לשיקום הכלכלה שלהם, "Made in Japan" היה שם נרדף למוצרים זולים באיכות ירודה.

מאז הדברים קצת השתנו...

מה קרה בשישים השנים שעברו מאז?
מהו הסוד מאחורי "הנס הכלכלי" שהתחיל בשנות השישים ונמשך עד היום?

את התשובה ניתן לרכז במילה יפנית אחת:

改善 - kaizen

מה זה kaizen?

המילה היפנית מורכבת משני סימנים שמשמעותם "שינוי" ו "טוב", כך שהמשמעות המילולית של kaizen היא "שיפור", "שינוי לטובה". התרגום המורחב שמעביר יותר במדויק את המושג היפני הוא "שיפור הדרגתי מתמיד".

זה הסוד.

kaizen הינו תרבות של התפתחות מתמדת, של ניהול משאבים מאוזן ושל זיהוי של התחומים טעוני שיפור.

מה שהתחיל כשיטה לניהול תעשייתי התרחב והפך עם השנים לפילוסופיית חיים שלמה, פילוסופיה הדוגלת בנקיטת עמדה פרו-אקטיבית לחיים ואימוץ שינויים קטנים והדרגתיים שהאפקט המצטבר שלהם יוצר פריצות דרך.

אחד האנשים שעשה רבות להפצת הפילוסופיה הזאת במערב הוא אנתוני רובינס - מאמן אגדי שבין הלקוחות שלו היו אנשים כמו ביל קליטון, אנדרה אגסי ומנהלים של חברות Fortune 500 רבות. טוני רובינס - חובב ראשי תיבות ומשחקי המילים - אף טבע מושג משלו כתחליף למילה היפנית - CANI) Constant And Never-ending Improvement).

וזה מביא אותנו שוב לחוק פארטו שהתחלתי לדבר עליו בפוסט הקודם.

אחד הניסוחים של חוק פארטו (או "חוק 20/80") אומר:

"20% מן הפעולות שלנו יוצרות 80% מן התוצאות"

עיקרון פארטו מסביר איך זה ייתכן שלשינויים קטנים יש כוח כל כך גדול. חשוב להבין שלא כל שינוי יביא לתוצאות כה מרחיקות לכת, אלא רק שינויים ממוקדים ששייכם לאותם 20% מן הפעולות שלנו.

שימו לב שזה גם אומר ש-

"80% הנותרים של הפעולות שלנו יוצרות רק 20% מן התוצאות"

כלומר רוב הדברים שאנחנו עושים מביאים תועלת קטנה יחסית.

הבנת שני ההיבטים של חוק פארטו נותנת לנו את המפתח לשאלת השאלות - "איך מוצאים זמן/כסף/אנרגיה על מנת ליצור את הצמיחה, השינוי, ההתקדמותשאנחנו רוצים בחיים שלנו?"

כדי שתובנה הזאת לא תישאר בגדר תיאוריה אני ממליץ לכםלעשות ניסוי קטן, אך לפני זה בחרו תחום שבו אתם רוצים ליצור שינוי.

עכשיו תיישמו את חוק 20/80 בשלושת המישורים הבאים:

זמן:

• זהו פעילות פשוטה שלא דורשת הרבה זמן ולדעתכם יכולה בטווח ארוך להשפיע בצורה משמעותית על התחום שבחרתם - ללמוד משהו חדש, לעשות כושר וכו' - נקרא לה פעילות מצמיחה הדורשת זמן.
  
• תפנו זמן לאותה פעילות מצמיחה, על חשבון פעילות אחרת שלוקחת זמן דומה, אך היא לא חיונית להשגת אף אחד מן הדברים שחשובים לכם - צפיה בטלויזיה, שעות נוספות שאפשר לקצר קצת מבלי לגרוע מן התוצאות בעבודה וכו'

כסף:

• זהו פעילות מצמיחה שדורשת כסף (זה יכולה להיות אותה פעיולות כמו בסעיף הקודם או משהו אחר)
• תקציבו את הכסף הנדרש לפעילות מצמיחה על חשבון פעילות אחרת שעולה סכום דומה, אך ניתן לוותר עליה - סיגריות, קניות שלא ממש נחוצות, טלוויזיה (כן, אני יודע, יש לי issues רציניים עם טלויזיה :-) ) ...
  

אנרגיה:

• זהו פעילות מצמיחה שדורשת אנרגיה (כמובן, כל פעילות דורשת אנרגיה, אך הכוונה כאן לפעיולות שדורשת מכם להיות במיטבכם ולא ניתן לעשות אותה כדרך אגב) - התחלת פרוייקט חדש, פעילו יצירתית וכו'
• זהו פעילות שגוזלת מכם אנרגיה, אך לא מקדמת אתכם - וויכוחים, שהיה עם אנשים שליליים, עבודה חדגונית שאתם לא ממש חייבים לעשות.

שימו לב שבחלק השלישי הקשר בין שני הסעיפים הוא לא מיידי, כי אנחנו לא יכולים פשוט לקחת אנרגיה ולהעביר ממקום למקום, אך ברגע שתתחילו להיפטר מ"גזלני האנרגיה", תרגישו מהר מאוד שיש לכם הרבה יותר אנרגיה לדברים שבאמת חשובים.

מה שחשוב בניסוי הזה הזה הוא התמדה - ברוב המקרים פעולה חד-פעמית לא יוצרת שינוי - תעשו את הניסוי הזה במשך החודש הקרוב וספרו לי על התוצאות.