אתם יודעים, בערב השנה החדשה - בין אם אזרחית או יהודית או מוסלמית או סינית - רבים מאיתנו נוטים לתכנן תוכניות ולהבטיח לעצמנו שינויים והתחלות חדשות - החל מי "אני מתחילה דיאטה חדשה" ועד "בשנה הבאה אני אהיה יותר עם המשפחה שלי"...
אה, הכוונות הטובות...
אבל בואו נשאל את עצמנו בכנות:
"למה שהפעם זה יהיה שונה?"
זה מזכיר לי את הסיטואציה החוזרת שאני נתקל בה כל פעם שאני נכנס לחניון של אחד הקניונים הגדולים.
אני רואה עשרות נהגים מסתובבים במעגלים, צופרים, מחפשים את פיסת החניה האחרונה לפני שאחרים ישימו לב אליה.
ומי לדעתכם נאלץ להסתובב יותר מכולם?
האלה שרוצים לחנות כמה שיותר קרוב לכניסה לקניון - הפרדוכס שמוכר לי כל כך מעבודת האימון שלי - ככל שאנו "נעולים יותר" על המטרה הצרה, מרחב האפשרויות שלנו מצטמצם וכך גם האפקטיביות האישית שלנו.
ואתם יודעים מה הטריק למציאת חניה מהירה?
פשוט לעבור למפלס אחר...
לשנות את מגרש המשחקים...
לשחרר את החשיבה דו-מימדית ולהיפתח גם למימדים נוספים - אולי ממש לא צפויים - של ההוויה...