יום שני, 14 ביולי 2008

לוותר על שוקולד ושקרים קטנים אחרים

אני זוכר שכשהייתי בן חמש, קיבלתי קופסת שוקולדים במתנה.

אתם יכולים לנחש שזה היה סיפור גדול לילד בן חמש ועוד ברוסיה שבה שוקולד היה מצרך ממש נדיר. אחרי שאכלתי את אחד שוקולדים, אמא שלי אמרה "למה שלא תתחלק עם הילדים האחרים בגן?"

שאלה תמימה לאימא, דילמה מוסרית קשה מנשוא בשביל ילד בן חמש שהייתי :-)
הרי מצד אחד חינכו אותי שצריך להתחלק, אך מצד שני כל כך רציתי את השוקולד הזה לעצמי. עשרים ומשהו שנים אחרי זה למדתי מילה חכמה שמגדירה את המצב שהייתי שרוי בו "דיסוננס קגניטיבי" - כלומר סתירה פנימית בין שני אמונות ייסוד חשובות.

בגיל חמש לא ידעתי מילים חכמות כאלה, אבל הייתי צריך למצוא דרך ליישב את הקונפליקט הפנימי, ואכן מצאתי דרך מאוד אלגנטית להתמודד עם המצב - אמרתי לעצמי "השוקולד הזה לא מי יודע מה טעים, אז למה באמת לא להתחלק- לא סיפור גדולו=". לא רק שאמרתי זאת, אלא התחלתי להאמין באמת ובתמים שהשוקולד הזה הוא לא משהו.

זה היה שקר קטן ראשון שסיפרתי לעצמי וכמובן הוא לא היה אחרון...

כשהייתי לבד - בניתי מערכת אמונות מאוד מגובשת, למה אני לא צריך זוגיות...
כשלא היה לי כסף, ידעתי להסביר לעצמי למה כסף הוא מקור כל רוע...
כשעבדתי בעבודה ששנאתי, סיפרתי לעצמי שהגיע זמן להתבגר ולהתחיל להיות מציאותי...

שקרים, שקרים, שקרים...

אני זוכר שכשאחרי עשר שנים של תירגול ויפאסה (מדיטציה בודהיסטית) הגעתי במקרה לסדנה בנושא יצירת שפע, אחד התרגילים שעשינו היה למלא את הטבלה הבאה ולכתוב בכל אחת מן המשבצות לפחות 20 פרטים:




יש לי
אין לי
רוצה


לא רוצה




כשהגעתי למשבצת האחרונה ("דברים שאין לי ואני גם לא רוצה אותם") והתחלתי לכתוב - "פרס נובל, מיליון דולר, יאכטה,..." - פתאום זה נחת עליי...

השאלה הזאת...

"למה????????????"

"למה החלטתי שאני לא רוצה את הדברים הללו? מי ומתי לימד אותי להקטין את השאיפות שלי?"

כשהייתי ילד קטן שהיה צריך למצוא פשרה בין הרצון שלו לשוקולד לבין הצורך לרצות את ההורים, הסיפור "אני לא ממש רוצה את זה" היה פתרון אפקטיבי למדי. אבל להמשיך להשתמש באותו טריק כמעט שלושים שנה אחרי - זה כבר היה מגוחך...

ברור שהאושר שלנו לא נמדד במספר הדברים החומריים בחיים שלנו, אבל אני מאמין בכל ליבי שהדברים הללו הם ביטוי לצמיחה הפנימית שלנו, שככל שאנחנו לומדים להיות יותר, מעיזים יותר, צומחים יותר, בסופו של דבר זה מתבטא גם במישור החומרי.

מעניין שזה עובד גם בכיוון הפוך - ככל שאנחנו שמים לעצמנו רף גבוה יותר הן מבחינת העשיה הן מבחינת הישגים החומריים - הדבר מניע אותנו לצמיחה בכל המישורים

שאלו את עצמכם "איפה אני מנסה לשכנע את עצמי שאני מרוצה, בזמן שאני בעצם רוצה הרבה יותר - ביחסים, בבריאות, בכסף, בעבודה?"

מלאו את הטבלה לעיל ותתרכזו המיוחד במשבצת האחרונה.

אני מזמין אתכם לבדוק מהו סיפור השוקולד שלכם?

:

9 comments:

Unknown אמר/ה...

תודה, פוסט יפה :) אני אעשה את זה

אגב לא ידעתי שאתה מתרגל ויפאסנה, כל הכבוד :)

Unknown אמר/ה...

הפוסט הזה טוב :) טוב מאוד

Unknown אמר/ה...

האמת שהסיפור יפה ומעורר השראה, אך כדאי לעשות בדיקות איות לפני שמעלים לאויר.
קצמת צורם לקרוא תוכן יפה כל כך שכתוב בשגיאות

יום נפלא

Nicole Barkai אמר/ה...

מסכימה עם כל מילה. זה כל כך נכון שבהרבה מקומות בעולם מייחסים איזהשהו ערך נעלה לעוני, ותכונות שליליות לאנשים עשירים.

בעייני זה אותו דבר כמו לשכנע את עצמך שאתה לא רוצה/צריך משהו. הבעיה היא שחשיבה זו היא בדיוק מה שמרחיק את אותם דברים ממך. אז אם בסתר ליבך אתה כן חושק בהם, כדאי להבין זאת.

בברכת יום טוב לכולם!

ניקול
wwww.TopGRNTeam.com

Unknown אמר/ה...

פשוט גדול!כל כך חכם ובזמן -כתמיד1
תודה לך

Unknown אמר/ה...

מפליא כמה שקרים אנו מספרים לעצמנו כדי "לשרוד" בג'ונגל הזה, וללא ספק הם לא המציאות , ומה זה מציאות ? האם ייתכן שיש לכל אדם מציאות אחרת!!! האם יתכן שאותו שכן שלכם ,דלת ליד, חי במציאות שונה משלכם? התבוננו באנשים ,תראו כמה הם דומים ושונים ממכם וכמה דעות יש לכל אחד שמכתיבות את מציאות חייהם?
המון אהבה , שמעון ספיאשוילי

פנויה...שם זמני אמר/ה...

שלום
שאלה
האם כל אחד בנוי להשיג כל דבר או שעליו להתחשב גם ביכולות שלו ובנסיבות סביבתיות אשר סובבות אותו
ומגבילות אותו
הרי אם מישהו עוסק במשהו מסויים שבו הוא רוצה להרוויח המון כסף טכנית שעות היממה מגבילות אותו
לא כל מקצוע מאפשר התפתחות גדולה
ולא כל אחד יכול לעסוק בכל מקצוע

Unknown אמר/ה...

יפה מאוד אני כבר מתחיל לחשוב חיובי

Unknown אמר/ה...

הי לכולם! זו עוד סיבה לבדוק את האמונות שלנו על עצמנו ועל החיים בכלל! בברכת ניסים טובים ואור ואהבה לכולנו.