לפני כמה שנים כתבתי כבר על תהליך פשוט ומאוד אפקטיבי של "החזרת הכוחות" - חשבתי שהיום, שלושה ימים לפני יום כיפור, זה עשוי לעניין הרבה מן הקוראים של הבלוג הזה:
האם שאלתם את עצמכם פעם מהי מטרתו של יום כיפור?
מהי המשמעות הפסיכולוגית של היום הזה והאם הוא רלוונטי גם לאנשים חילוניים?
מה אפשר לעשות ביום כיפור להחזרת האיזון לחיינו, שחרור הישן ופתיחת דף חדש בשנה החדשה ?
אני רוצה לשתף אתכם בתהליך עוצמתי שאני מרבה להשתמש בו במיוחד ביום כיפור - תהליך "החזרת הכוחות".
אבל לפני זה בואו נבין למה אנחנו בכלל צריכים תהליך כזה.
כולנו מעורבים במשך החיים שלנו באלפי אינטראקציות עם אנשים שונים. חלקן משאירות עלינו חותם ברור, חלקן פחות ברורות ומורגשות. אסכולות שונות מדברות על זה במונחים שונים - הפסיכולוגים המערביים משתמשים במושגים כמו "טרנסאקציות" או "אימפרינט", המיסטיקנים מזרחיים מדברים של "אנרגיה", "צ'י" או "פראנה" ושאמאנים אינדיאנים - על "הכוח". מאחורי כל המילים הללו מסתתר אותו קונספט - תהליכים עדינים שהם על סף ההכרה שלנו, אך על אף עדינותם הינם בעלי השפעה רבה ביותר על ההתנהלות שלנו. אני אשתמש בהמשך במושג "אנרגיה", אך אתם יכולים כמובן להחליף אותו במושג אחר שאתם יותר מתחברים אליו.
אז אמרנו שאנחנו נמצאים בתחלופת אנרגיה מתמדת עם הסובבים אותנו.
מתי מתעוררת בעיה?
כאשר זרימת האנרגיה נתקעת, כאשר אנחנו מאבדים אנרגיה באינטראקציה שלנו עם אנשים אחרים או לחלופין "נדבקת" אלינו אנרגיה שלהם. התהליך שאני עומד לתאר - מטרתו לנקות אותנו מאנרגיות זרות הללו ולהחזיר לעצמנו את הכוחות שאיבדנו:
|
ום כיפור הוא יום אידיאלי לביצוע "החזרת כוחות" ,אך ניתן כמובן להשתמש בתהליך הזה על בסיס קבוע. בנוסף לשינוי מיידי בתחושה שלנו, הרבה אנשים מדווחים על שינויים שחלים גם בהתנהגותו של הצד השני - בלי שום סיבה "הגיונית" - אחרי שביצענו את התהליך.
אני לא רוצה להיכנס עכשיו לתיאוריות שמסבירות את המנגנונים הפיזיקליים והפסיכולוגיים מאחורי התופעה הזאת - מה שבאמת חשוב לעניננו היום - זה עובד!
אז שיהיה לכם גמר חתימה טובה.
11 comments:
כתבה יפה רעיון יפה.
רק שאפשר לוותר ביום כיפור על הכתיבה עצמה.
בכל אופן, כולנו יהודים, בקרבנו שוכנת נשמה שהיא חלק בלתי נפרד מבורא העולם, ויום כיפור זהו זמן מסוגל - אחת בשנה להתקרב לבורא עולם הכי שאפשר.
רק שעל מנת כן צריך לעשות משהו....
הכי חשוב זה לצום,
ללכת עם נעליים שלא עשויות מעור,
להמנע מקיום "יחסים" עם האשה
לא להתרחץ
לאמר את תפילות היום כמה שאפשר, ועדיף בבית הכנסת.
זהו יום בו הנשמה מתנקה מזוהמה שדבקה בה על ידי מעשים לא ראויים.
כדאי לנצל הזדמנות נדירה זו, ולא להוסיף חטא של כתיבה ודומיו...
שנזכה כולנו לראות בקרוב את מלך המשיח ולהפטר אחת ולתמיד מכל הצרות/בעיות/חששות/פחדים/הפסדים.....
שנה טובה ומתוקה-טלי
טלי, לצערי הרבה אנשים דתיים מייחסים חשיבות הרבה יותר גדולה למה ש(לפחות בעיניי) נראה כצד פורמלי של היום הזה ושוכחים את מה ש(שוב בעיניי) הוא המהות - חשבון נפש, מחילה, טיהור שב"בין אדם לחברו" ולא רק "בין אדם למקום"...
הרעיון לא חדש ויש רבים העושים בו שימוש חודשי ואף שבועי. המטרה היא לא לצבור "עומס רגשי" המפריע לנו בהתייחסות לוגית קוגניטיבית לקבלת החלטות בחיינו ולבסיס התקשורת והתפקוד עם אחרים בסביבתנו, הן המשפחתית, הן העסקית והן החברתית.
בספרי "ניהול בעזרת מטאפורות" מופיעים מספר סיפורים המדגימים את העקרון הנ"ל.
גם גישת "העבודה" של ביירון קטי, מציגה בצורה אחרת את נושא בחינת "אמירות" (איך אנו תופסים אחרים והתנהגותם כלפינו) על אנשים אחרים המשמעותיים לנו בעזרת סידרה של 4 שאלות עוקבות.מידע נוסף בנידון ראו אצל אריק וורד באתר שלהם: http://www.thework.co.il/default.asp?PageID=49
שנה טובה וגח"ט מטחל דר' אורי בן נשר.
טלי אנונימית יקרה
כדתי אני מאד מסכים איתך. לא עולה על דעתי לכתוב ביום הקדוש הזה.
אני מתכנן לעשות את התרגיל עם המשפחה שלי, במהלך ערב יום הכיפורים.
אבל, לאנשים ש(בעינהם) אין משמעות לצד הפומאלי, לדעתי עדיף שהם יעשו את חשבון הנפש הזה מאשר דברים אחרים.... ולפעמים זה אךילו יקרב אותם לאלקים מאשר עם היו מגיעים לבית הכנסת וימקטרים עם כל החברה בחוץ.
ולעניין הקטע עצמו - כמו שכתב ד"ר אורי בן נשר, קשה מאד לעשות את זה פעם בשנה. יותר מדי זמן עבר, ואנחנו מדחיקים את הרגשות הלא נעימים שלנו. גם ביהדות מצוות התשוכה היא לאו דווקא בחדש אלול וימי התשובה, אלא מייד כשיחטא האדם, עליו להתוודות ולהתחרט על מעשיו, ולשוב בתשובה.
שתהיה לנו שנה טובה, שנסלח לעצמינו, ונוכל על ידי זה, גם לשנות את הטעון שינוי בחיינו, כי זו מהות התשובה, לעניות דעתי.
תודה אז.
אני מסכים איתך לגמרי גם בעניין ה"פורמלי" וגם בקטע של עבודה יום-יומית.
מי שאכן עושה זאת - ביום כיפור יש לו הזדמנות להעמיק (וכמובן הכתיבה היא לא לב העניין כאן).
מצד שני, רבים לא מספיקים לעצור בחיי יום-יום ולבחון את ה"חטאים", כלומר אותם מקומות בהם אנו מחטיאים את "המטרה" - האידיאל האנושי והרוחני שאנו מציבים לעצמנו - לכל אלה ביום כיפור יש הזדמנות להתחיל את התהליך החיוני הזה של בחינה עצמית.
כתגובה לתגובות ןלכתבתך דר' מארק!
כמדומני שאיבדת את אותו יום המסוגל כ"כ
במקום לעשות חשבון נפש עם הסביבה
עשה אותו מול עצמך! תתיחד!
עמוד מול האמת הפנימית שלך, ובחן איפה אתה ביחס למקום הזה!
עדיף בביהכ"נ או במקום ציבורי-כי א"א להתחמק האמת הפנימית נגועה בסביבה , האדם יצור חברותי.
קח סידור קרא את כל הוידויים, יש 5 תפילות ביום הזה ובכל תפילה יש כמה וידויים- התחספסנו, רק חזרה מרובה תצליח לחדור לנימי הנפש- בתקוה שתעורר בנו רצון להיתקן.
תצום, פרוש מהאישה-המנע מגירויים חיצוניים.
פנה אל הבורא\ אל עצמך בקש את הבקשות הבסיסיות כ"כ שלצערנו רחקנו מהם:
אמת,אהבה,פשטות,חיוך,טבעיות
לא את הגאוה,הגסות,הצביעות,הזילות,החמדנות,החנופה,השקר והמרמה השרויים תדיר בקרבנו (ולצערי הרשימה עוד ארוכה)
ובעז"ה נצא מהיום הקדוש הזה טהורים כצחור המלאכים!
גמר חתימה טובה לכולם
שמשון סמך
שמשון, את האמת הפנימית שלי אני מחפש בליבי ולא בבית הכנסת...
שבילים רבים מובילים לפסגה...
יפה אהבתי.
לא חיכיתי ליום הכיפורים עשיתי תהליך מאוד דומה באחד מימי ראש השנה. החזרתי, קבלתי. החשבון סגור, ואכן אפשר להמשיך הלאה. לא באמת עם אותו האדם, כי מה שהיה להחזיר ולקבל זה חופש, חופש מוחלט. וברגע שעשיתי את זה מקומו נתפס ללא היסוס.
אהבתי את המסר מאוד.
אני מוקיר את העושים את עבודת החיבור לגבוה דרך הטקסים, וגם אלה ששיטתם נראית כאילו יותר "נגועה" בחול מאשר בקודש. בעיני אלה ואלה מפנים את נפשם למ שמצוי מעבר לתבניות החולין וההישרדות היומיומית.
בפני כולם מחווה אני קידה של הכרת תודה.
וגם בפני האפשרויות שפתחת בבלוג הזה.
אפשרות של חיבור לענווה כמו גם לחמלה ואהבה.
חתימה טובה לכל הקוראים
שמוליק
עצם מעשה הכתיבה מקלקל את יום הכיפורים ומהותו
וחבל, את מה שאתה מציע אפשר לעשות בכל יום אחר.
חברה, עזבו את עניין הכתיבה!
הרי זה עניין משני - העיקר כאן זה תהליך של טיהור אנרגטי.
מי שהכתיבה מפריעה לו - פשוט תעשו את זה בראש...
הסיבה שאני כן ממליץ על יום כיפור עבור התהליך הזה היא בגלל התכוונות משותפת גבוה מאוד שיש ביום הזה.