לתת כבוד לתהליך

הרבה חלב קוקוס זרם מאז שכתבתי את הפוסט האחרון על החופשה הארוכה שלי בגואה

מאז הספקתי לחזור לארץ, אבל שמרתי על פרופיל נמוך, לא כתבתי ולא עשיתי סדנאות. הרגשתי, אחרי כחמש שנים של פעילות מאוד אינטנסיבית, שאני חייב עוד קצת זמן עם עצמי, צריך לתת לדברים להתבשל שם בפנים.

אם הייתם אי פעם בתהליך אימוני, בטח יצא לכם לשמוע את המשפש "לתת כבוד לתהליך".

אני קצת מתבייש להודות בזאת, אבל היום בבוקר פתאום נפל לי האסימון שהייתה לי נטיה לתפוס המשפט הזה בהיבט החיצוני שלו, כלומר "תתרכז ב-Being שלך, תעשה את מה שצריך לעשות ותן לדברים בחוץ להתנהל בקצב שלהם"...

כמעט שכחתי שגם להתליך הפנימי יש קצב משלו...

שלפעמים לוקח הרבה זמן  עד שאני מבין "מה צריך לעשות"...
אחד הכיוונים החדשים שהתחלתי לחקור בגואה הוא אסטרולוגיה (אם מישהו הרים כאן גבה, זה בסדר  - אני בטח עוד אכתוב על זה בהמשך:-) ).

תוך כדי התהליך היה לי מזל להיפגש עם בחור הודי צעיר, בן לשושלת אססטרולוגים מסורתיים ארוכה... אחד השיעורים החשובים (והמאתגרים) ביותר שלמדתי ממנו היה בדיוק זה - לתת לעצמי את הרשות "לא לעשות"...

אז לקחתי את הזמן...

או שיותר נכון - נתתי לזמן לקחת אותי :-)

ומה עכשיו?

עכשיו אני מרגיש שהזמן הביא אותי לנקודה ששוב בא לי לשתף, לכתוב, ללמד...

לא כי אני חייב, אלא כי אני רוצה...

לכן בשבועות הקרובים אני מתכנן לארגן את שפע החומרים שצברתי ולהתחיל לכתוב באופן מסודר, פעם בשבוע, "כמו גדולים"...

בין הנושאים שחשבתי לכתוב עליהם:

• על אסטרולוגיה ואימון
• למה התחלתי לאהוב את פרויד?
• על מדיטציה והורות
• פרקים מהספר על שיטת EFT

ועוד ועוד ועוד...

אז "נתקרא" בקרוב...