לתרגל לעומק, לתרגל לרוחב...

בארבעת הימים האחרונים הרגשתי ממש בר-מזל...

זכיתי לפגוש בפעם שניה את שנדור רמטה - "המורה של המורה שלי" - שהביא למערב את Shadow Yoga ("יוגת הצללים")...

הרגשתי בר-מזל, כי בעולם הממוסחר של היום זה נדיר כל כך לפגוש מאסטר אמיתי, מישהו שלא "מוכר" לך דבר ושלא מחפש  "תלמידים ליום"...

"תשאלו את עצמכם בכנות - כמה רחוק אתם מוכנים ללכת במסע הזה"

שאל הוא אותנו שוב ושוב ושוב במהלך ארבעת הימים הללו...

נזכרתי איך המורה שלי סיפר  שאחת התלמידות שלה דיברה פעם עם החברים שלה שגם תרגלו יוגה (או לפחות חשבו שזה מה שהם עושים :-) ).

"את יודעת מה ההבדל ביננו?" - שאלו אותה.

"את מתרגלת לעומק, ואנחנו מתרגלים לרוחב"

"מתרגלים לרוחב"...

זאת אולי ההגדרה הקולעת ביותר של מה שקורה היום בהרבה תחומים - מיוגה דרך אימון אישי ועד לשיווק באינטרנט שהפך לסוג של אופנה בשנים האחרונות.

קצת מכל דבר - זה שם המשחק...

ואחד הביטויים של ה"משחק" הזה הוא שהרבה אנשים רצים ללמד אחרים את מה ששמעו - שמעו, אפילו לא באמת למדו! - בעצמם לפני שניה.

אחרי שכתבתי את המשפט האחרון עצרתי...

בדקתי עם עצמי "ומה איתי, האם גם אני חוטא בזה לפעמים?"

ועד כמה שזה לא נעים להודות - גם לי זה קורה  - אם כי עם הזמן למדתי להיזהר לא ליפול למלכודת הזאת...

לכן לפני כמה שנים הפסקתי ללמד יוגה, כי הרגשתי שזה מוקדם מדי בשבילי.

לכן לקח לי ארבע שנים מן המפגש הראשון שלי עם EFT ועד הרגע שתחלתי ללמד את השיטה.

ואז עוד שלוש שנים עד שזה הפך באמת ל"שלי" והרגשתי שאני יכול לעמוד מאחורי כל מילה, ולא פשוט "לחזור על מה שהגדולים אומרים".

"דברים גדולים לוקחים זמן".

המשפט הזה עדיין מאתגר אותי - עם האופי חסר-הסבלנות שלי - אבל לאט-לאט אני לומד...

לומד לתרגל לעומק...

מה אני "מוכר" לכם?

במוצ"ש חזרתי מסדנת-אינטנסיב עם המורה שלי, וכמו תמיד אני יוצא מהסדנאות הללו עם יותר שאלות מאשר נכנסתי – שאלות קריטיות שעד עכשיו הצלחתי אולי לטאטא מתחת לשטיח של התודעה שלי...

אחת השאלות המרכזיות שמהדהדת בי חזק עכשיו, בזמן שאני כותב את השורות הללו, היא "מה אני מוכר לכם?" – מה אני "מוכר" לאנשים שקוראים את הבלוג או את הקורסים החינמיים, לאנשים שבאים אליי לעבודה פרטנית או שלומדים אצלי בסדנאות...

הבוקר עברתי על המיילים שהצטברו בתיבת הדואר שלי והאחרון היה מניק אורטנר – ממארגני ה-World Tapping Summit שכתבתי עליו לפני כשבועיים.

אני חייב להודות שהמייל הזה הביא אותי על סף דמעות...

ניק כתב שהם החליטו לתרום את כל ההכנסות שלהם החל מהיום ל Project LIGHT - עמותה מיוחדת במינה שמשתמשת ב-EFT כדי לעזור לשורדים של טבח-עם שהיה שם ב-1994.

ראיתי את הסרט על לורי ליידן שהתחילה את הפרויקט וכמעט בכיתי...

ונזכרתי בשיר המצמרר של מריאן ויליאמסון שנהגתי לקרוא בסדנאות האימון שלי - שיר שמזכיר לי שוב ושוב ושוב מה בעצם אני עושה כאן:

הפחד העמוק ביותר שלנו

הוא לא שמא אנחנו חלשים מידי.

‏הפחד העמוק ביותר שלנו

הוא שאנחנו בעלי עוצמה שמעל לכל שיעור.

‏זה האור שבנו - לא האפילה שבתוכנו

שמפחידה אותנו יותר מכל .

אנחנו שואלים את עצמנו -

‏איזה זכות יש לי להיות

מבריק , יפהפה, מוכשר ואהוב?

‏למען האמת - איזה זכות יש לך לא להיות?

‏אתה הוא בן האלוהים.

"ראש קטן" לא יציל את העולם.

‏אין שום דבר נאור בלהצטמק

כדי שהאחרים לא ירגישו חסרי ביטחון.

‏נולדנו כדי להוציא לפועל

את האור האלוהי הטמון בנו.

‏הוא לא נמצא אצל כל אחד מאיתנו אלא אצל כולנו.

‏ככל שניתן לברק שלנו להאיר,

‏אנחנו מעניקים, בלי להרגיש,

‏רשות לאחרים לעשות כמונו.

‏

ככל שנשתחרר מהפחדים שלנו ,
‏נוכחותנו תשחרר אחרים מפחד . . .

נ.ב. כששמעתי לראשונה על World Tapping Summit, אמרתי לעצמי "נו, אני כבר מכיר את רוב התכנים הללו, אקשיב להרצאה או שתים שנראות לי מעניינות במיוחד, זה מספיק..."

אחרי שקראתי את המייל מניק, הבנתי שאני ממש חייב את זה לעצמי ללכת ולקנות את ההקלטות של הכנס – כדי לשמור על תחושת ההתרחבות המדהימה הזאת שחוויתי, כדי לתת לה ביטוי ממשי...

אם מה שאני כותב מהדהד גם בכם, אני מזמין אתכם לעשות כמוני...

תפילת השלווה - "מתכון" לפינוי האזור האפור

טוב, אני יודע, כתבתי שבוע שעבר שאני לא רוצה לתת מתכונים, כי אני לא מאמין בפתרונות "אינסטנט" ו-one size fits all...

אבל בכל זאת לא אשאיר אתכם לבדכם בתוך האזור האפור שלכם :-)

אז אם אתם קוראים את הפוסט הזה עכשיו, אני יוצא מתוך הנחה שכבר עשיתם את מיפוי האזור האפור שתיארתי שבוע שעבר.

אני מזכיר שאם לא עשיתם את התהליך הזה, המשך הקריאה יהיה חסר תועלת עבורכם, לכן עדיף לכם לעצור עכשיו ולחזור לפוסט הזה, כשתסיימו את תהליך המיפוי.

או קי,  עכשיו כשיש לכם רשימה כתובה של דברים שעד עכשיו צפו אי שם בפאתי התודעה שלכם -  מה עושים עם זה?

וכאן אנחנו יכולים לקבל הכוונה מכיוון קצת מפתיע - "תפילת השלווה" המפורסמת:

אלי,

תן לי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנות,

האומץ לשנות את אשר ביכולתי

והתבונה להבחין בין השניים

אז בואו נתחיל את החלק ה"קל" - התבונה:

• תעברו על הרשימה שיצרתם, ועבור כל סעיף שאתם יכולים לעשות משהו בקשר אליו  רשמו "+", ואם אין לכם שום אפשרות לעשות משהו בנידון, שימו שם "-"...

החלק השני  - "אומץ" - הוא כבר קצת יותר מאתגר:

• לכל אחד מן הדברים שסימנתם ב-"+", תשאלו את עצמכם - מהו הצעד הראשון שאני יכול/ה לעשות בקשר לדבר הזה? 
• אחרי החלטתם מה יהיה הצעד הראשון, יש לכם שתי אופציות:
• לעשות את הצעד הזה עכשיו
• לרשום ביומן מתי אתם עושים את הצעד הזה
• במידה ואתם מרגישים שיש מחסום פנימי מסוים  - פחד, חוסר בטחון, חוסר בהירות וכו' - בקשר לצעד הראשון שאתם רוצים לעשות, תיכף נראה גם מה עושים במקרים כאלה.

ואחרי שסיימנו עם שני החלקים ה"קלים", הגיע הזמן להתמודד עם האתגר הגדול:

"השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנות"

וכאן אנחנו מגיעים לתחום שבו יש את הפער הכי גדול בין ההבנה האינטלקטואלית לבין מה שאנו עושים בפועל. הרי ברור שאם אין לנו שום דרך להשפיע על המצב, אז לא ממש משנה כמה נתנגד לו וכמה נרגיש רע בקשר אליו...

אבל מה שברור בראש לא תמיד נקלט גם בלב...

• אז איך מגשרים על הפער הזה?
• איך מפסיקים להילחם בדברים שאין בידינו לשנות?
• האם יש דרך לפתח את השלווה הזאת - מלבד התפילה, כמובן :-)

למזלנו, האנושות מתחבטת עם השאלות הללו כבר כמה אלפי שנים טובות ובדרך מצאה כמה "קיצורי דרך" לקראת השלווה המיוחלת...

בעצם, כל שיטות עבודה פנימית בכל הדתות הגדולות - מטרתן לפתח את "מרחב הקבלה" הזה, ההכרה בסופיות האדם ובגבולות ההבנה והפעולה שלו, וכמובן כל תפילה אמיתית נעשית מתוך התכוונות של "קבלת רצון האל".

ומה לגבי מי שלא "חי" את העולם הזה, שעבורו - כמו לרבים מאיתנו  - הטקסים והתפילות הפכו לפורמליות ואיבדו את המהות הרוחנית העמוקה שלהם?

גם מחוץ למסגרת של הדתות הגדולות קמו להם מורים חשובים ששמו במרכז משנתם את יכולת הקבלה וגם פיתחו כלים מעשיים לשיפור היכולת הזאת - החל מוורנר ארהרד (מייסד ה-est), דרך ביירון קייטי (מחברת "לאהוב את מה שיש") ואקהרט טול ("כוחו של הרגע הזה") ועד דייל דווסקין (מפתח שיטת Sedona) וגרי קרייג (מפתח EFT שהיוותה בסיס לשיטת M-Focusing שכתבתי עליה רבות בפוסטים הקודמים).

עכשיו, אם אתם מכירים אחת מבין השיטות שהזכרתי לעיל, תוכלו להשתמש בה בתור "כלי עבודה" בשלב הבא.

אם כל השמות הללו חדשים לכם, אתם יכולים להשתמש בשיטת Sedona שתיארתי בפוסט "הכל מתחיל בהרגשה".

אחרי שבחרתם "כלי עבודה", בואו נחזור לאותם סעיפים הרשימה שטרם סיימנו לעבוד עליהם - כלומר ה"פלוסים" שהרגשתם מחסום פנימי שמנע מכם לפעול וה"מינוסים" שאין לכם דרך להשפיע עליהם:

• עבור כל אחד מן הסעיפים הללו, שימו לב לאותו מחסום פנימי או התנגדות למצב הקיים, ותשתמשו בכלי עבודה שבחרתם, כדי לשחרר את "החסימה" הזאת וליצור מרחב של קבלה.

חשוב להגיד בשלב זה, שאני ממש לא מצפה שתוכלו לעשות את כל העבודה הזאת במכה אחת, אבל גם אם תעשו היום אפילו חלק קטן ממנה - "אזור האפור" שלכם יתחיל להצטמצם ואתם תרגישו בהקלה מיידית...

מאחל לכם הרבה תבונה, אומץ ושלווה :-)

שאלות נפוצות על M-Focusing

• מהי שיטת M-Focusing?
• באילו תחומים השיטה יכולה לעזור לי?
• איך השיטה נוצרה?
• איך אפשר ללמוד M-Focusing?
• מהו מבנה הקורס, מהם התכנים, האם זה סוג של הרצאה?
• האם יש קשר בין שיטת M-Focusing לטיפול פסיכולוגי?
• האם זה סוג של מדיטציה?
• מתי מתקיים הקורס הבא באיזור שלי?

מהי שיטת M-Focusing?

M-Focusing (או בשמה המלא - Meridian Focusing) היא שיטה אינטגרטיבית לעבודה עם רגשות שליליים ודפוסים אוטומטיים שמכשילים אותנו בחיים. השיטה עוזרת למוסס "מחסומים" פנימיים ולהגיע לתחושת איזון וזרימה, וזאת באמצעות מספר טכניקות פשוטות ומדויקות שמשלבות מיקוד פנימי, נשימה והפעלה של נקודות אקטיביות על פני הגוף (קצוות של ערוצים אנרגטיים - "המרידיאנים" - מרפואה סינית).

באילו תחומים השיטה יכולה לעזור לי?

לשיטה מספר רב של שימושים במגוון התחומים - ברשימה החלקית להלן מופיעים השימושים הנפוצים ביותר:

• התמודדות עם רגשות שליליים, כמו כעסים, פחדים או דיכאון
•  דחיינות ודפוסי חבלה עצמית אחרים
• שיפור יחסים עם האנשים הקרובים
• מצבים פסיכוסומטיים, כמו מיגרנה
• שינוי הרגלי תזונה וירידה במשקל
• יצירת מיקוד ובהירות מחשבתית

איך השיטה נוצרה?

השיטה פותחה כהרחבה והעמקה של EFT - שיטה טיפולית שעושה שימוש בנקודות דיקור מרפואה סינית לצורך שחרור חסימות רגשיות. למרות ההצלחות הרבות של EFT, זיהיתי בה מספר מגבלות קריטיות - כמו פרוטוקול מסובך יחסית וצורך במטפל מנוסה שילווה את התהליך. חיפשתי שיטה פשוטה יותר שאפשר יהיה להשתמש בה באופן עצמאי, ואחרי שנים של הוראה ומחקר, הצלחתי להפריד בין האלמנטים העיקריים של EFT, שאחראים על הצלחת התהליך, לבין דברים משניים ולא הכרחיים שנשארו בפרוטוקול אך ורק מסיבות היטוריות. בעזרת תובנות משתי שיטות נוספות - NLP ושיטת Focusing של פרופ' יוג'ין ג'נדלין - פיתחתי את טכנולוגיית M-Focusing בצורתה הנוכחית - סדרה מובנית ומדויקת של טכניקות שקל ללמוד ולהשתמש בהן לפתרון אפקטיבי של מגוון בעיות בחיי היום-יום.

איך אפשר ללמוד M-Focusing?

את היסודות של השיטה אפשר ללמוד באמצעות קורס מבוא חינם שיטת M-Focusing בשבעה צעדים פשוטים.

למי שרוצה ללמוד את השיטה ברצינות, מומלץ להצטרף לאחד הקורסים הקרובים בהם תוכלו ללמוד את השיטה בצורה מסודרת ומעמיקה וכן לתרגל מספר וראיציות  המותאמות למצבים שונים בחיים.   בתחילת שנת 2011 צפוי לצאת ספר על הטכנולוגיה הזאת, אך הספר לא בא להחליף את החווית הלימוד הישירה, אלא לשמש לתזכורת ולהעמקה של הידע הנרכש בקורס.

מהו מבנה הקורס, מהם התכנים, האם זה סוג של הרצאה?

הקורס הטיפוסי בנוי מארבעה מפגשים שבועיים בני 3 שעות כל אחד. הדגש של הקורס הוא חוויתי ומעשי, אך חלק מן הזמן מוקדש גם לרקע תאורטי ולהבנת הרציונל מאחורי השיטה, כדי שהשימוש בטכניקות יהיה ממוקד ואפקטיבי. כבר במפגש הראשון תוכלו ללמוד את הטכניקה הבסיסית של M-Focusing שתאפשר לכם להתמודד עם רוב הבעיות "המצביות". בהמשך, בשלושת המפגשים האחרים, תכירו יותר לעומק את התהליכים הפנימיים בכל אחד משלבי הטכניקה, כמו כן,  תלמדו הרחבות של הטכניקה הבסיסית שמותאמות לפתרון בעיות מושרשות יותר, וכן טכניקות מיוחדות לבעיות ספציפיות.

האם יש קשר בין שיטת M-Focusing לטיפול פסיכולוגי?

השיטה יכולה בהחלט לשמש כלי אפקטיבי ביותר בידי פסיכולוג או מטפל רב-תחומי. יחד עם זאת, הגישה של M-Focusing לפתרון הבעיות שונה באופן מהותי מגישה פסיכולוגית מסורתית - הנחת המוצא היא שברוב המקרים, מערכת גוף-נפש יכולה לתקן בעצמה את מצבי חוסר האיזון ללא צורך בהתערבות חיצונית, לכן העבודה ב-M-Focusing מתמקדת בשחרור מחסומים פנימיים שבולמים את מנגנוני האיזון העצמי הטבעיים. 

האם זה סוג של מדיטציה?

למרות שחלק מטכניקות M-Focusing מתבצעות כתהליך פנימי, בישיבה שקטה עם עיניים עצומות,  לא מדובר בסוג של מדיטציה. להבדיל משיטות שונות של מדיטציה, לא מדובר כאן על התמקדות באיזשהו אובייקט קבוע וגם לא במודעות פסיבית למתרחש בתוכנו - M-Focusing  הוא תהליך אקטיבי ודינמי של חקירה פנימית ממוקדת ושיטתית שעובד בכל הרמות - פיזי, אנרגטי, רגשי ומנטלי.

הקורסים הקרובים:

• הקורס הבא במרכז יפתח ב-15 לנובמבר במרכז שז"ר בגבעתיים - לפרטים לחצו כאן...

לקבלת מידע נוסף על הקורסים אתם מוזמנים להשאיר את הפרטים שלכם ואחזור אליכם בהקדם האפשרי:

שם
טלפון
דואר אלקטרוני

Keep your karma clean - "ההיגיינה של שבעת הגופים"

אחת המסקנות החשובות ביותר של מודל שבעת הגופים שדיברתי עליו בשני הפוסטים הקודמים, זה הרעיון של "ההיגיינה של שבעת הגופים"...

כן, כן, היגיינה...

או כמו שהיה אומר ידיד שלי:

   "...Keep your karma clean"

תחשבו על זה - מאז שהיינו ילדים קטנים לימדו אותנו – או אולי אילפו אותנו :-) – את הרגלי ההיגיינה הפיזית – החל מגמילה מחיתולים, דרך שטיפת ידיים, מקלחת וצחצוח שיניים, ועד מיומנויות "מתוחכמות" יותר, כמו השימוש בדאודורנט.

היום רוב האנשים בעולם ה"מתורבת" לא יעלו על דעתם לעבור יום בלי מקלחת או צחצוח שיניים – ההרגלים הללו של היגיינת הגוף הפיזי נראים לנו טבעיים ומובנים מעליהם.

אבל מה לגבי היגיינה של ששת הגופים האחרים? 

• כיצד אנו שומרים של זרימה תקינה של אנרגיה בגוף האתרי?
• או "מתנקים" באופן קבוע מהרגשות ה"רעילים" (גוף אסטרלי)?
• או שומרים על מיקוד וצלילות מחשבתית (גוף מנטאלי)?

ואם ניכנס אל ה"שלישייה העליונה", השאלת היגיינה הופכת לעוד יותר מעניינת:

• איך יוצרים ושומרים על האיזון בין שליטה על המתרחש וגישת letting go , או - בשפה ציורית יותר – איך שוחים בזרם החיים בלי להיסחף איתו?
• כיצד מטפחים על תיאום והרמוניה בין הצרכים וערכים השונים בחיינו?
• ואולי השאלה החשובה מכל – כיצד "שומרים על ניצוץ", החיבור הפנימי העמוק אל "משמעות החיים הפרטית" שלנו, אל היעוד שלנו?

זה נראה לא פחות חשוב מלשמור על שיניים נקיות, אבל בכנות – מי מאיתנו כבר הפך את זה להרגל יומיומי?

וכמה אנשים שלא ייצאו מהבית בלי דאודורנט, לא רואים שום דבר מוזר בלצאת מהבית במצב רוח רע?

או שדואגים לצחצח שיניים לפני השינה, ולא חושבים על האפשרות של לעשות גם "ניקיון" במחשבות?

ואני לא רוצה אפילו להתחיל עם ה"שלישיה העליונה"...

האבחנה הזאת הייתה אחת הסיבות שהניעו אותי לפתח את טכנולוגיית M-focusing , קודם כל לשימוש אישי שלי. חיפשתי כלי פשוט, שלא לוקח הרבה זמן, לשמור על "הניקיון הפנימי". חיפשתי כלי שייתן תוצאות ברורות ויהיה קל להתמיד איתו, כי במשך השנים למדתי על בשרי ש "מה שלא יהיה פשוט – פשוט לא יהיה".

אחרי שנים של התנסויות וניסויים, של לימוד והוראה, של שימוש יומיומי מלווה באנליזה מעמיקה של המנגנונים הפועלים, אני מרגיש שהשיטה הגיעה היום לבגרות.

מה שלא פחות חשוב, מצאתי גם דרכים אפקטיביות ללמד את השיטה בצורה שפונה בצורה מאוזנת לשני הצדדים שלנו - החוויתי (חצי המוח הימני) והאנליטי (חצי המוח השמאלי) – וכך ליצור תהליך לימודי עמוק ואפקטיבי במיוחד.

אחרי הסדנה שהעברתי אחרי ראש השנה, אנשים רבים שאלו אותי מתי מתכננות הסדנאות הבאות, אז "הרי החדשות": הקורס הבא בצפון יפתח ב-26 לאוקטובר בשיתוף עם רשת מתנ"סים של נשר – לפרטים על הקורס לחצו על התמונה משמאל ←

לקבלת מידע נוסף על הקורס אתם מוזמנים להשאיר את הפרטים שלכם ואחזור אליכם בהקדם האפשרי:

שם
טלפון
דואר אלקטרוני

אחריות: מכיוון שאני בעצמי לא אוהב "לקנות חתול בשק",  אני נותן לכל המשתתפים אחריות מלאה ל-30 יום, על מנת לאפשר לכם לקחת חלק בקורס בלב שקט.

זאת אומרת שאם אחרי הקורס מישהו ירגיש שלא קיבל תמורה מלאה לשכר לימוד ששילם, הוא יוכל לפנות אלי תוך 30 יום אחרי הסדנה וכספו יוחזר לו בלי שום שאלות נוספות.

שימו לב!

המארגנים של הקורס התנו את קיומו בהרשמה של 15 אנשים לפחות, לכן בקשה לי אליכם – אם אתם רוצים לקחת חלק בקורס, אנא תתקשרו בהקדם האפשרי להיכל התרבות נשר, טל' 04-8210875, ותסדירו איתם את ההרשמה .

נ.ב. הקוראים מן "המרכז הרחוק" – לא שכחתי אתכם, אני מחפש עכשיו מקום מתאים ומתכנן לפתוח קורס נוסף בתחילת נובמבר.

שבעת הגופים - מה עושים איתם?

סיימתי את הפוסט הקודם בשאלה מתבקשת:

איך ההבנה של "מודל שבעת הגופים" יכולה לעזור לכם בתאכלס?

הבטחתי לתת תשובה ממצה לשאלה הזאת, כולל שלושה מישורים מרכזיים בהם המודל של שבעת הגופים יכול לעזור לנו ברמה הפרקטית.

אז בואו נמשיך...

מישור ראשון - "אבחון"

הדבר הראשון שהמודל הזה נותן זה פרספקטיבה מקיפה על חיינו בכל הרמות ובכל סקלות הזמן. הפרספקטיבה החדשה הזאת מאפשר לאבחן  מהם תחומי חיים בהם יצאנו מהאיזון.

כדי להבהיר את הנקודה הזאת, בואו נראה מקרים טיפוסיים של חוסר איזון בכל אחד מן הגופים:

1. הגוף הפיזי - תאונות ופגיעות פיזיות, מחלות אורגניות (כלומר עם שינויים פיזיים באיברי הגוף)
2. הגוף האתרי - מחלות פונקציוניליות ומערכתיות (שבדרך כלל קשורות להפרעות בתפקוד מערכת העצבים ומערכת הורמונלית)
3. הגוף האסטרלי - שינויי חדים במצבי הרוח, דיכאון, "פיוז קצר"
4. הגוף  המנטלי - מחשבות טורדניות, "לופים",  תפיסה מעוותת של עצמי ושל אחרים, רציונליות מוגזמת
5. הגוף הקאוזלי - תחושה ש"החיים עוברים לידי", ש"שום דבר לא קורה", או להיפך עומס יתר, חוסר יכולת לנהל את הזמן בצורה אפקטיבית
6. הגוף הבודהיאלי - "תסמין הלוזר הכרוני", ריבוי קונפליקטים פנימיים, "משבר גיל המעבר"
7. הגוף האטמאני - תחושת חוסר משמעות קיומית

מישור שני - "אסטרטגיה"

 יש בדיחה יהודית ישנה שאומרת - "אם בבוקר שום דבר לא כואב לכם, כנראה אתם כבר מתים" 

לכן נניח (לצורך הדיון בלבד, כמובן :-) ), שמצאתם איזשהו חוסר איזון לפחות באחת הרמות - אז מה הלאה?

קודם כל יש לזהות מהי הרמה האופטימלית לפעולה.

שני עקרונות מנחים למציאת הפתרון הם:

1. את הבעיה של רמה ספציפית כדאי בדרך כלל לפתור באותה רמה או רמה גבוה יותר
   למשל, את עם הדיכאון (בעיה של גוף אסטרלי) אפשר כמובן להתמודד בעזרת תרופות (גוף פיזי/אתרי), אך הניסון מלמד שללא טיפול פסיכולוגי מקיף שמטפל בגופים רגשי ומנטלי, ההשפעה של טיפול תרופתי היא מוגבלת ביותר.
   דרך אגב, הדבר נכון גם עבור ניסיון "לשפר מצב רוח" באמצעות כמה טקילות או ג'וינטים :-)
   
   
2. ככל שרמת הפתרון קרובה יותר לרמת הבעיה, כך השינוי יקרה מהר יותר
   לדוגמה, בעיות עיכול יכולות להיות כמובן קשורות לאורך חיים עמוס (גוף קאוזלי), אבל גם פשוט לנבוע מתזונה לא מאוזנת (גוף פיזי), ובמקרה השני, שינוי תזונה ממוקד יביא לתוצאות הרבה יותר מהירות, מאשר ניסון לארגן את כל החיים שלנו מחדש.

מישור שלישי - "טקטיקה-פרקטיקה"

אז, אחרי שזיהינו באיזה רמה/"גוף" נמצא אותו חוסר איזון שמפריע לנו, נשאר להחליט מה בדיוק אנו עומדים לעשות בנידון. וכאן מודל שבעת הגופים עוזר לנו לבחור את הפעולה/התרגול המתאימים ביותר.

שתי המלצות כלליות:

1. במצבים דחופים יש להתמקד באותה רמה בה גילינו את הבעיה
2. אם מדובר במצב פחות קריטי, כלומר ב"התפתחות אישית" ולא "טיפול", כדאי לעבוד בכל הרמות ולהתמקד ברמות הכי לא-מאוזנות.

עכשיו בוא נראה אילו תרגולים/טכניקות/שיטות פועלות באילו רמות - לצורך זה, ארגנתי "טבלה מחזורית" של השיטות הנפוצות , יחד עם תחומי ההשפעה המירבית של כל אחת מסומנים בצבע אפור:

	1	2	3	4	5	6	7
טאי צ'י/ צ'י קונג
רפואה סינית
הומיאופטיה/פרחי באך
יוגה
ריבירסינג
EFT
וויפאסאנה
M-Focusing
תרפיית גשטאלט
NLP/דמיון מודרך
ניהול זמן
פסיכודרמה
פסיכוסינטזה
דינמיקה קבוצתית - Byon, encounter groups וכו'

(מי שלא רואה איזורים אפורים בטבלה, לחצו כאן לצפיה בצילום של הטבלה.)


כמובן, הרשימה הזאת אינה מתיימרת לכסות את כל השיטות האפשריות - הצגתי בטבלה אך ורק את השיטות שאני מכיר היטב מהתנסות אישית.

כמו שכבר כתבתי מקודם, עבודה בכל אחת מן הרמות כמובן משפיע ברמה כזאת או אחרת על כל שאר הרמות, אך לכל שיטה יש רמות בהן האפקט שלהן ממוקד במיוחד  - את הרמות הללו הצגתי בטבלה. כדאי גם להדגיש, שקבלת האפקט המירבי הזה דורש לרוב ליווי של מאמן/מנחה/מורה מנוסה ותרגול קבוע.

נ.ב. אשמח לקרוא בהערות שלכם אילו פרספקטיבות חדשות קיבלתם מן המודל הזה - האם זה נתן לכם יותר בהירות לגבי השאלה במה כדאי לכם להתרכז?

נ.נ.ב. כמה מכם שאלו אותי "איך אפשר להוסיף שם  לתגובה שלי?". 
זה מאוד קל - מתחת לשדה רשומת תגובה יש תפריט "הגב כ:" - בחרו שם באופציה "שם/כתובת אתר" ורשמו את השם שלכם (את שם האתר אפשר להשאיר ריק) - וזהו זה :-)

למה חשיבה חיובית לא עובדת?

• "תחשוב חיובי..."
• "תחשוב טוב, יהיה טוב..."
• "אחי, תסתכל על חצי הכוס המלאה..."

כולנו שמענו את המשפטים הללו ועל פניו זה נשמע הגיוני...

הרי האבחנה הבסיסית שלאיכות המחשבות יש קשר ישיר לאיכות החיים שלנו נשמעת בימינו ברורה מעליה, כמעט טריוויאלית...

אבל מה עלינו להסיק מזה?

איכשהו המתכון הזה של "תחשוב חיובי" מרגיש לרובנו קצת שטחי ומזויף...

משהו בתוכנו לא באמת מסכים ללכת עם הרעיון הזה עד הסוף...

משהו שם בפנים מתנגד לנסיון "לצייר עולם בוורוד"...

למי שעכב אחרי הפוסטים הקודמים שלי על "חלקים" בטח זוכר שתי אבחנות חשובות לגבי הטבע האנושי:

1. האישיות שלנו אינה יישות שלמה אחת, אלא אוסף "חלקים" שנמצאים באינטרקציה מרתקת אחד עם השני.
2. לכל חלק יש כוונה חיובית עבורנו והוא עושה כמיטב יכולתו והבנתו כדי לממש את הכוונה החיובית הזאת

עכשיו מה בעצם קורה כשאנחנו חווים "רגש שלילי" - עצב, כעס, ייאוש, פחד?

אם נתחיל לחקור את הנושא לעומק, מהר מאוד ניווכח שכל "רגש שלילי" בא לשרת אותנו באיזושהי דרך:

• כעס יכול לעזור לנו לשמור על עצמנו, על הגבולות ועל האינטרסים שלנו...
• פחד - להימנע ממצבים מסוכנים
• עצב - לשים לב לצורך עמוק ולא מבוטא
• יאוש - להיפתח ל"אחר" ולבקש עזרה...

אבל אם נעמיד פנים של "עסקים כרגיל", אם נתעלם מן המסר שתת-המודע מנסה לשדר לנו, מה יקרה אז?

הרי "השליח" לא יעלם...

אותו "חור שחור", אותו צורך לא ממומש שהרגש מנסה למשוך את תשומת ליבנו אליו, ישאר שם...

וגם אם נעלים אותו בכוח, ברגע שנרפה קצת הוא כמובן יחזור שוב, והפעם בעוצמה כפולה...

זאת הסיבה למה חשיבה חיובית מחייבת הפעלה תמידית ומייגעת של כוח הרצון - מה שקראתי פעם "לדחוף אוטו תקוע בעליה"...

אז מה עושים? איך יוצאים מן התקיעות הזאת?

מאז שנות ה-50 בהן "חשיבה חיובית" הייתה בשיא הפופולריות שלה, התפתחו מספר שיטות מעניינות שניסו לענות על השאלה המרכזית הזאת.

שיטה אחת שהיוותה פריצת דרך אמיתית בתחום היא שיטת EFT שבפוסט הקודם כתבתי בהרחבה על היתרונות והחסרונות שלה. EFT היוותה אחד המקורות החשובים לטכנולוגיית M-Focusing שפיתחתי בשנים האחרונות - שיטה פשוטה הן ללימוד הן ליישום, שמאפשרת לנו לקחת שליטה על החיים שלנו מבלי ליפול למלכודות של החשיבה החיובית.

לפרטים על השיטת M-Focusing והקורסים שנפתחים בקרוב בצפון ובמרכז, אתם מוזמנים ללחוץ כאן...

סדנת M-Focusing בסימן יום כיפור

רבים מכם בטח שמעו כבר על שיטת EFT שהפכה לשם דבר בשנים האחרונות ואף הגיעה למספר תכניות טלוויזיה.

השיטה הזאת - למרות כמה מוזרויות שבה :-) - הוכיחה את עצמה ככלי אפקטיבי ביותר לטיפול במגוון בעיות - מטראומות ופוביות ועד לשחרור מ"זבל רגשי" שרובנו נוטים לצבור בחיינו העמוסים.

במשך השנים שהשתמשתי ב-EFT בעצמי וגם לימדתי אותה בסדנאות, חקרתי לעומק הן את הצדדים החזקים והן את הצדדים החלשים של השיטה.

בין חסרונותיה הבולטים של EFT גיליתי את הדברים הבאים:

• הטכניקה די מסובכת, מורכבת מהרבה שלבים שאנשים חדשים נוטים ללכת בהם לאיבוד
  
  
• בגלל האוניברסליות של השיטה - המוטו של מפתחיה הוא "נסו את הזה על כל דבר" - הטכניקה  לא מספיק ממוקדת ולכן מחייבת עזרה של מטפל מנוסה, כדי להפיק ממנה את המקסימום
  
  
• כמה מאפיינים של שיטה, כמו טיפוף, סיבובי עיניים או זמזום, מרגישים "מוזר" להרבה אנשים וגם מי שמתגבר על חוסר-הנוחות הראשוני עדיין לא יכול להשתמש ב-EFT בפומבי במצבים יום-יומיים שמצריכים זאת.
  
  
• והחיסרון החשוב מכולם - הטכניקה עצמה היא רק קצה הקרחון ולמרבה הצער אך אחד לא מלמד בצורה מסודרת את התהליך הפנימי שצריך ללוות את הצעדים הפורמליים של השיטה, על מנת להגיע לתוצאות עמוקות ויציבות.

התובנות הללו הובילו אותי לפיתוח טכנולוגיה חדשה בשם Meridian Focusing - או בקיצור M-Focusing - שבדומה ל-EFT עושה שימוש במערכת המרידיאנים בגוף לצורך שחרור חסימות רגשיות ומנטליות, אבל עושה זאת בפורמט הרבה יותר פשוט, מובנה ומדויק.


ההזדמנות הקרובה ללמוד את טכנולוגית M-Focusing תהיה בסדנה מיוחדת
"לסגור מעגלים, לפתוח את הלב" שאני מקיים ב-11 לספטמבר, בשבת שמיד אחרי ראש השנה.

בסדנה שמתקיימת שבוע לפני יום כיפור נדון בנושאים הבאים:

• המשמעות הפסיכולוגית של יום כיפור
• הדילמה "להיות צודק או להיות מאושר"
• סליחה כדרך לצאת מן התקיעות

נלמד מספר תהליכים של  M-Focusing:

• Basic M-Focusing - תהליך מהיר לשחרור "לכלוך רגשי"
• Dееp M-Focusing - לשחרור חסימות מושרשות
• Multi-Positional M-Focusing - לטיפול מקיף ביחסים עם אנשים אחרים

עדכון:
לאור הצלחת הסדנה בסימן יום כיפור, פתחתי שני קורסים מעמיקים יותר - הן בצפון והן באזור המרכז - לפרטים על הקורסים ועל השיטה לחצו כאן...

אחריות: מכיוון שאני בעצמי לא אוהב "לקנות חתול בשק",  אני נותן לכל המשתתפים אחריות מלאה ל-30 יום, על מנת לאפשר לכם לקחת חלק בסדנה הקרובה בלב שקט.

זאת אומרת שאם אחרי הסדנה מישהו ירגיש שלא קיבל תמורה מלאה לשכר לימוד ששילם, הוא יוכל לפנות אלי תוך 30 יום אחרי הסדנה וכספו יוחזר לו בלי שום שאלות נוספות.

האתגר של ה"כאן ועכשיו"

"עליכם להיות כאן ועכשיו" - מספר לנו הגורו התורן...

כמו שאומר ידיד שלי:

"דוקטור, ספר לי משהו שאני לא יודע!"

אבל ברצינות, למה כל כך קשה לנו להישאר באותו "כאן ועכשיו" החמקמק?
הרי ברמת השכל ברור לנו שזה הזמן היחיד שאנחנו באמת יכולים להיות בו...

נסו את זה עכשיו - עזבו הכול לכמה דקות ונסו פשוט להיות עם כל מה שקורה איתכם ברגע זה.

כמה זמן הצלחתם להישאר ממוקדים בהווה?

סביר להניח שמהר מאוד הרגשתם מעין חוסר שקט- זה מה שאקהרט טולה קורה לו "לגעת בגוף הכאב".

זה לא שהתזזתיות הזאת לא הייתה שם לפני זה, פשוט ברגע שמיקדתם את התודעה שלכם בהווה, סוף סוף שמתם לב כמה חוסר שקט יש שם בפנים.

השאלה המעניינת היא כמובן "מה גורם לאותו חוסר שקט?"

ווילהלם רייך - אבי שיטתת הביו-אנרגיה - שם לב שבמצב נורמלי מתרחשים בגוך שלנו לסירוגין תהליכים של התרחבות והתכווצות, האנרגיה הפנימית עולה באופן טבעי, מניעה אותנו לפעולה, ובעכבות הפעולה יורדת.

העניין הוא שבגלל ריבוי המגבלות בתרבות שלנו, הזרימה הטבעית של אנרגיה נקטעת, התנועה המחזורית מופרעת, וכתוצאה מכך, נבנים בתוכינו עודפי אנרגיה שגורמים לאותה תחושת באזזז שדיברנו עליה לפני זה.

הפרדוקס הוא שעודפי האנרגיה האלה אינם זמינים לפעולה, לכן רבים מאיתנו יכולים להרגיש חוסר שקט ועייפות בו זמנית.

קיימות שתי גישות עיקריות לשחרור חסימות והחזרת האיזון האנרגטי:

1. הראשונה מציעה להעלות את רמת האנרגיה בגוף בצורה מבוקרת, עד שהחסימות כבר לא מסוגלות לבלום את זרימת האנרגיה ונפתחות. דוגמאות ידועות לגישה הזאת הן המדיטציות של אושו וריברסינג.


2. הגישה השניה היא רכה יותר ומציע למוסס את החסימות בצורה עדינה באמצעות עבודת מודעות ממוקדת. לאסכולה הזאת שייכות השיטות של "תרפיה אנרגגטית", הכוללת, למשל, את רייקי ואת שיטת EFT.

שימו לב שגם כל השיטות של הפסיכולוגיה הקלאסית ושל קואוצ'ינג יכולות לעזור בהחזרת האיזון, אבל כולן עובדות בצורה עקיפה, בדרך כלל דרך הרובד מנטאלי. זאת הסיבה למה בעיות שלא נפתרות אחרי שנים של פסיכותרפיה יכולות להיעלם אחרי מספר סשנים של "עבודה אנרגטית".

בהמשך, אני מתכוון לכתוב יותר לעומק על שתי הגישות הללו, אבל בינתיים חשוב לי להדגיש שלא צריכים לבחור בין שתי הגישות שתיארתי לעיל - הנסיון שלי מלמד שדווקא השילוב של שני הניגודים יוצר את התוצאות הכי טובות לתווך הארוך.

נ.ב. למי שמעוניין להתשחרר מאותן החסימות, כדי להינות מן ה"כאן ועכשיו" מרכע לרגע - ביום חמישי הבא, ה26 לפברואר, אני מקיים סשן של ריבירסינג.

שבוע אחרי זה, ב-3 למרץ אני פותח מחזור נוסף של סדנת Emotional Freedom Technique.

הכל מתחיל בהרגשה...

כל מי שעשה לפחות את הצעדים הראשונים לקראת השינוי של נסיבות חייו בטח נוכח שלרגשות שלנו יש כוח אדיר להניע אותנו או לחלופין לבלום אותנו.

בפוסט הזה, אני רוצה לדבר קצת על טבע הרגשות, הקשר שלהם עם אמונות הבסיס שלנו ובדרכים מעשיות להשתחרר מ"רגשות שליליים".

את כל ההויה שלנו נוח לתאר בשלוש רמות:

• רמה מנטאלית - מכילה את כל הפעילות המחשבתית, הרעינות והאמונות שלנו.
• רמה רגשית - מכילה את התחושות והרגשות
• רמה פיזית - מכילה את כל הפעילות החיצוני שלנו יחד עם תהליכים פיזיולוגיים בתוך הגוף

בין שלוש הרמות הללו ישנה "שרשרת פיקוד" מאוד ברורה - במחשבות יוצרות תחושבות ורגשות, אשר מניעים אותנו לפעולה (לרוב בצורה לא מודעת).

עכשיו, כל מי שעבר תהליך אימון, בטח פגש את החיה המפחידה בשם "אמונות מגבילות".

חשוב להבין, שהאמונות המגבילות אינן מזיקות בפני עצמן - הנזק שלהם מתבטא ביצירת רגשות שליליים שמונעים מאיתנו חיים של סיפוק והגשמה.

אז מה אפשר לעשות עם "הרגשות השליליים", כמו כעס, יאוש, אשמה?

הצעד הראשון הוא קודם כל להבין שאנחנו יוצרים את הרגשות הללו ובידינו לשנותם ולנתב את האנרגיה הרגשית לערוץ פורה יותר.

כיצד עושים זאת ?

שתי שיטות מאוד יעילות לניתוב האנרגיה הרגשית הן ריבירסינג (או "נשימת מודעת") ו-EFT- Emotional freedom technique שכתבתי עליהן לפני מספר שבועות.

שתי השיטות הללו משלימות אחת את השניה - ריברסינג הינו שיטה "אגרסיבית" יותר, במובן שהיא מאפשרת "התנקות" ממוקדת ועוצמתית - אני מדמה אותה ל"חוקו אנרגטי", בזמן שEFT רכה יותר ומותאמת יותר לשימוש יום-יומי באופן עצמאי.

מי שמעוניין ללמוד את השיטות הללו מוזמן לקחת חלק בסדנאת הקרובות - ריברסינג ב-15 לינואר וסדנת EFT החל מ-20 לינואר - פרטים בטלפון 054-7604837.עדכון: בשנתיים שעברו מאז כתיבת המאמר הזה, פיתחתי את שיטת M-Focusing כהרחבה והעמקה של שיטת ה-EFT - לפרטים על השיטה לחצו כאן...

אם אין באפשרותכם לקחת חלק בסדנאות הללו, אני מזמין אתכם ללמוד את Sedona Method - שיטה פשוטה ויעילה שתאפשר לכם לקחת את החיים הרגשיים שלכם בידים. השיטה המדהימה הזאת פותחה על-ידי Dale Dwoskin - אחד המומחים המובילים בעולם בנושא התפתחות אישית שהופיע בסרט המפורסם "The Secret".

התהליך של שחרור (letting go) מורכב מארבע שלבים:

1. אבחנה - כלומר שימת לב לרגש "תקוע" ויצירת דיסטנס ביננו לבין הרגש
   
2. כוונה - התכוונות פנימית ליצור שינוי ולשחרר את הישן
   
3. מוכנות - זהו שלב קריטי של התבוננות פנימית ושאלת שאלה כנה "האם אני באמת מוכן לשחרר?"
   
4. מחויבות - החלטה לפעול עכשיו להמשיך ליצור את שינוי מרגע לרגע

בואו ננסה את התהליך הזה מה שנקרא "על רטוב":

• תזכרו במקרה או בן אדם שמעוררים אצלכם תחושה של כעס.
  
  
  1. תתמקדו ברגש - תנו לתחושה לעלות, שימו לב איך היא מתבטאת בגוף ושבנשימה, אל תלחמו בתחושות הללו אלא פשוט שימו לב איך בדיוק אתם חווים את הכעס הזה.
     
  2. שאלו את עצמכם "האם אני יכול/ה לשחרר את הרגש הזה?"
     שימו לב לתשובה הראשונה שעולה, בלי לצנזר ובלי למיין.
  3. שאלו את עצמכם "האם אני מוכנ/ה לשחרר?"
     
     אם התשובה היא "לא" או שאתם לא בטוחים, שאלו את עצמכם:
     "האם אני מעדיף/פה להישאר עם התחושה הזאת או להיות חופשי?"
     
  4. שאלו את עצמכם "מתי"?
     זוהי הזמנה לתת-מודע שלכם לשחרר בזה הרגע. אתם יכולים כבר עכשיו להשתחרר מן הרגש הזה לתמיד, או לבחור להמשיך לשמור עליו עוד עשר שנים ויום. זאת הבחירה שלכם - אם אתם מחליטים לשחרר את זה עכשיו - אתם יכולים!

במידת הצורך אתם יכולים לחזור על הצעדים 1-4 עוד כמה פעמים,עד שאתם שחררתם את הרגש לגמרי. בהתחלה השינויים יכולים להיות קטנים, אך עם כל סיבוב התוצאות תהיינה מורגשות יותר ויותר.

שימו לב, כי אנחנו לא מנסים להילחם בתחושה או להדוף אותו בכוח, אלא פשוט מאפשרים לה להופיע ומשחררים אותה ברכות.

תחזרו על התהליך הנ"ל עם רגשות נוספים:

• פחד או חרדה
• ספק
• חסר ביטחון
• אשמה או בושה

בפוסט הקודם על "חוק המשיכה" כתבתי על החשיבות של "התדר" שלנו. קיבלתי מספר אימיילים, בהם האנשים שאלו אותי "איך אפשר לזהות את התדר שבו אני נמצא ואיך לשנות אותו?"

אז בואו נעשה ניסוי קטן:

תחשבו על אחת מן המטרות שלכם בחיים ושימו לב לתחושות שעולות בכם, כשאתם חושבים על זה:

• האם אתם מרגישים שמחה או דאגה?
• הכרת תודה או כעס?
• זרימה או תקיעות?
• ביטחון או ספק?

שימו לב לכל התחושות והרגשות הללו וחזרו איתם על תהליך השחרור שתיארתי לעיל.

כן, כן, גם עבור הרגשות הנעימים יותר...

תזכרו שההיצמדות שלנו לתחושות הנעימות הרבה פעמים באופן פרדוקסלי מונעת מאיתנו לחוות את אותן התחושות...

נ.ב. הפשטות של התהליך הזה היא מטעה - אם תאפשרו לעצכם לעבור אותו עד הסוף, התוצאות ידהימו אתכם. 

מה הקשר בין אוטו תקוע לכוח הרצון?

ניסיתם פעם להזיז אוטו תקוע?

אתם דוחפים ודוחפים ודוחפים והאוטו בקושי זז חצי מטר...

מתסכל, נכון?

אף אחד מאיתנו לא היה מעלה בדעתו "לנסוע" כל יום בצורה כזאת, ברור לנו שזה משהו למצבי חירום בלבד, כשמשהו מקולקל...

ויחד עם זאת רבים מאיתנו מנסים להניע את עצמנו בצורה כזאת, "לנסוע עם מנוע מכובה"...

אנחנו מקבלים החלטה, שמים לעצמנו מטרה ואם משום מה זה לא זורם, אומרים לעצמנו "צריך להיות נחושים, להתאמץ יותר, להפעיל את כוח הרצון..."

ואנחנו מנסים לדחוף את "רכב חיינו" עם מנוע מכובה... ועוד בעליה ...

ולא רואים שיש דרך הרבה יותר קלה וכייפית לנסוע ...

אני זוכר שבאחת הסדנאות כשסיפרתי את "משל האוטו" מישהו שאל אותי "מארק, דימוים זה נחמד, אבל מה זה אומר בתאכלס?"

אחלה שאלה.

בואו אני אסביר "למה התכוון המשורר".

פרופ' מיכאי צ'יקסנטמיכאי, אחד הפסיכולוגים המבריקים של התקופה שלנו, מציין בספרו "זרימה: פסיכולוגיה של חוויה אופטימאלית" נתון מדהים:

• המוח שלנו קולט כל שנייה כ-2 מיליון ביטים של מידע
• החלק המודע שלנו מסוגל לקלוט כ-100 ביטים בשנייה, כלומר 5 אלפיות אחוז מכלל המידע שמגיע למוח

תחשבו על המספר הזה – 5 אלפיות האחוז – אלה הם פחות או יותר "יחסי הכוחות" בין המודע שלנו לבין הלא-מודע שלנו.

איך זה קשור לסיפור האוטו שממנו התחלנו?

מאוד פשוט:

השימוש בכוח הרצון (כלומר בחלק המודע של התודעה) בשביל ליצור תוצאה כלשהי בחיינו, זה בדיוק כמו לנסות לדחוף אוטו בעלייה!

מה האלטרנטיבה?

להשתמש בכוח הרצון בשביל לכוון את תת-המודע שלנו לכיוון שאנחנו רוצים. ב"משל האוטו" זה דומה לשימוש אינטלגנטי בחלק מאוד קטן מן הכוח הפיזי שלנו בשביל לגרום לאוטו לנסוע – להתניע, להעביר הילוך, לסובב את ההגה (אולי לחייג לשירותי גרירה, אם צריך :-) )

עכשיו אבחנה חשובה:

אם אנחנו מתאמצים ודברים לא זורמים, זה סימן ברור לכך יש "נתק תקשורתי" בין המודע לבין תת-המודע.

אז איך מתקנים את זה? איך יוצרים הדברות הרמונית בין חלקי התודעה שלנו? ובכלל, באיזה שפה הם מדברים?

וכאן אנחנו מגיעים לסוגיה מרכזית שרוב האנשים מפספסים:

השפה שבה המודע ותת-המודע שלנו מדברים היא שפת הרגשות

זאת בדיוק הסיבה למה הרבה מחקרים שיצאו לאחרונה הגיעו למסקנה חד משמעית:

אחד הדברים הקריטיים להצלחה בחיים זה אינטליגנציה רגשית,

כלומר היכולת שלנו להבין את שפת הרגשות ולכוון את הרגשות - ובאמצעותן את תת-המודע שלנו - לכיוון הרצוי.

• במילים אחרות, בן אדם בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה מודע לרגשות שלו ומסוגל לשנות אותם.
• מנגד, אנשים בעלי אינטליגנציה רגשית נמוכה נשלטים על ידי הרגשות שלהם, חייהם דומים לרכבת הרים, מעין מטוטלת שלוקחת אותם מקיצוניות אחת לשנייה, הרגשות פשוט "קורים להם" והם מרגישים חסרי אונים לעשות משהו בניגון.

עכשיו אתם יכולים לשאול:
זה הכול טוב ויפה, אבל איך לעזאזל אני עושה את זה?!

הרי אנחנו לא רובוטים, אנחנו לא יכולים בלחיצת כפתור לשנות את איך שאנחנו מרגישים!

אז זהו, שכן!

אני לא מתכוון כמובן שאנחנו רובוטים, ממש לא...

מה שאני רוצה להגיד הוא שאכן:

• יש לנו את היכולת לשנות את הרגשות שלנו
• וזה באמת יכול להיות פשוט, כמעט כמו לחיצה על הכפתור

צריך רק לדעת על אילו כפתורים ללחוץ ומתי.

וכאן נכנסת לתמונה שיטת ה-EFT או בשמה המלא Emotional Freedom Technique.

EFT פותחה לפני כ-30 שנה כשיטת פסיכותרפיה, ואני חייב להגיד שבפעם הראשונה שפגשתי את השיטה הזאת, היא נראתה לי הזויה לגמרי - באותה תקופה הייתי טיפוס מאוד רציונאלי, לא הבנתי עדיין שהרגשות הם השפה שבה המודע ותת-המודע שלנו מדברים.

אבל הדבר המצחיק הוא שלמרות הספקנות שלי. פתאום גיליתי שזה עובד, שאני יכול תוך חמש דקות לשחרר כעס או לשנות את התחושה שלי אם "התחלתי את היום ברגל שמאל".

במשך השנים חקרתי את השיטה, גיליתי ניואנסים חדשים שהופכים אותה להרבה יותר אפקטיבית ומה שהכי חשוב – הבנתי את הפילוסופיה, את הגישה מאחורי הטכניקה ואז זה הפך לעוצמתי באמת.

עברתי בחיים שלי הרבה תהליכים וסדנאות ורכשתי הרבה כלים, אבל אני יכול להגיד חד משמעית:
שיטת EFT היא אחד הכלים הכי חזקים שפגשתי
ומי שיבחר ללמוד את השיטה ולהשתמש בכלי המדהים הזה בחייו, יוכל באמת להתניע את האוטו, ללחוץ גז, לנסוע בכיף לאן שרק ירצה :-)

דמיינו איך איכות החיים שלכם הייתה משתנה אילו הייתה לכם דרך

• להתגבר על הפחד להתחיל דברים חדשים
  
• להשתחרר מן הסטרס
• לפעול מתוך מקום של בטחון עצמי ועוצמה
• לתכנת את תת-המודע שלכם לפעולה אפקטיבית יותר

וכל זאת בעזרת טכניקה פשוטה שהיישום שלה במצבי אמת לוקח

דקות ספורות בלבד!

אז אם כל הדברים הללו אכן חשובים לכם, אני מזמין אתכם ללמוד את שיטת ה-EFT בסדנה בת שלושה מפגשים, אשר תתקיים בגבעתיים החל מ-20 לינואר בין השעות 19:00 – 21:00....

נ.ב. עדכון חשוב!

מאז שפרסמתי את הפוסט הזה לפני כמעט שנתיים, המשכתי  ללמד EFT תוך  כדי שיפור מתמיד הן של הטכניקה עצמה והן של דרך ההוראה.

כל אלה הובילו אותי לפיתוח שיטת M-Focusing שמבוססת על עיקרונות דומים לאלה של EFT, אך אפקטיבית ממנה בהרבה, במיוחד עבור שימוש עצמאי בחיי היום-יום.

לפרטים על שיטת M-Focusing לחצו כאן...