שיגרה...
'להיות "חגורה שחורה" (black belt) בתחום מסוים לא אומר תמיד "להישאר בכושר", אלא לדעת איך להחזיר את עצמך לכושר בכוחות עצמך...'
'להיות "חגורה שחורה" (black belt) בתחום מסוים לא אומר תמיד "להישאר בכושר", אלא לדעת איך להחזיר את עצמך לכושר בכוחות עצמך...'

על הכוכב של הנסיך הקטן, כמו על כל כוכב אחר, גדלים עשבים – חלקם טובים, חלקם מזיקים. וזה אומר שיש שם זרעים טובים של עשבים טובים ומועילים, וגם זרעים מזיקים של עשבים שוטים. אך הזרעים הרי אינם נראים. הם ישנים להם עמוק מתחת לאדמה, עד שאחד מהם לא יחליט להתעורר. ואז הוא נובט, נמתח מעלה אל השמש= בהתחלה כל כך חמוד ותמים. ואם זה צנון או וורד לעתיד – אז שיגדל לו. אבל אם עשב מזיק, צריך לתלוש אותו עם שורשים ברגע שזיהית אותו.
עכשיו, על הכוכב של הנסיך הקטן יש זרעים נוראים ומזיקים במיוחד... אלה הם הזרעים של עץ הבאובב. הקרקע של הכוכב כולה נגועה בהם. ואם לא מזהים את הבאובב בזמן, כבר לעולם לא תיפטרו ממנו. הוא ישתלט על כל הכוכב, ישלח שורשים לכל הכיוונים, ואם הכוכב קטן ויש הרבה עצי הבאובב, הם פשוט יקרעו את הכוכב לחתיכות.
"יש כלל ברזל כזה," – אמר לי אחרי זה הנסיך הקטן – "קמת בבוקר, התרחצת, טיפלת בעצמך – ואז זה הזמן לטפל בכוכב שלך. חייבים לנכש באובבים ברגע שאפשר להבחין ביניהם לבין שיחי הוורדים – הניצנים שלהם כמעט זהים. זוהי עבודה קצת משעמעמת, אבל היא די קלה."
יום אחר הוא אמר לי: "אתה צריך לעשות ציור יפה, כדי שהילדים במקום שאתה גר בו יוכלו לראות איך כל הדבר הזה מתנהל. זה יכול להיות מאוד מועיל בשבילם, אם ייצא להם לטייל יום אחד. לפעמים" – הוא הוסיף – "זה לא נורא אם דוחים חלק מעבודה ליום אחר. אבל כשמדובר בעצי הבאובב, זה תמיד מוביל לאסון. הכרתי פעם כוכב שגר בו עצלן אחד. הוא סך הכול הזניח שלושה שיחים קטנים."
אז ציירתי את הכוכב הזה בדיוק כמו שהנסיך הקטן תיאר לי אותו:
תשמעו, אני לא אוהב להטיף מוסר. אבל מכיוון שרוב האנשים לא מודעים לסכנה של הבאובבים, ומדובר בסכנה כל כך ממשית לכל מי שעשוי ללכת לאיבוד באיזה אסטרואיד, אני מרשה לעצמי לעבור על כללי האיפוק הרגילים שלי.
"ילדים" – אני אומר בפשטות –"תיזהרו מזרעי הבאובב!"
Work harder on yourself
Jim Rohn
than you do on your job.
"...Keep your karma clean"1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | |
טאי צ'י/ צ'י קונג | |||||||
רפואה סינית | |||||||
הומיאופטיה/פרחי באך | |||||||
יוגה | |||||||
וויפאסאנה | |||||||
תרפיית גשטאלט | |||||||
ניהול זמן | |||||||
פסיכודרמה | |||||||
פסיכוסינטזה | |||||||
- How many psychologists does it take to change a light bulb?
- Just one, but the light bulb has to want to change.
אני חושב שאחת השאלות החשובות ביותר שבן אדם יכול לשאול את עצמו הינה:
חשבתי היום על רעיון מעניין - לכתוב סדרת מאמרים על המורים שלי...
הרעיון עלה כשעברתי על הגליונות הישנים (מאוד :-) ) של הניוזלטר ומצאתי קטע מתורגם מ-Randy's Rants - הניוזלטר של רנדי גייג', אחד המאמנים המובילים בעולם בנושא של יצירת שפע.
כמו לפני שנתיים, כשתירגמתי את הקטע, גם הפעם רנדי גרם לי לחשוב ולבחון את עצמי לעומק.
שפע אמיתי לא קשור לצבירת מספר צעצועים יותר גדול מכל שאר האנשים, או לניסיון להרוויח סכום מסוים של כסף ואז "לחיות את החיים הטובים".
לחיות בשפע אומר ליהנות מן החיים כאן ועכשיו, ליצור את השילוב הנכון של חירות כלכלית, בריאות, יחסים, אושר ורוחניות.
וכמה שזה קשה לרוב האנשים!
הם כל כך מתוכנתים על-די האמונות מגבילות עד שאיבדו את היכולת הבחנה וחשיבה ביקורתית.
הם "קונים" את המנטאליות של חוסר אונים ותלותיות שמטופחת על ידי הממסד.הם נשאבו אל תוך "וירוסים" של חשיבת חוסר שמופצים על ידי המדיה.
וכמובן מיליוני אנשים עדיין סוחבים על גבם את האמונה "להיות עני זה דבר רוחני" שנשתלה בהם על ידי הדתות המאורגנות.
אבל להציע לאנשים הללו לחשוב בצורה ביקורתית קשה באותה מידה כמו ניסיון להציל בן אדם טובע. הם חובטים לכל הכיוונים בכזאת היסטריה, שרוב הסיכויים שהם ימשכו אתכם מטה יחד איתם.
בכל מקרה, אני מקווה שאתם מוכנים לעשות עבודה אמיתית ולבדוק את אמונות הליבה שלכם, כי זהו בדיוק המקום בו תוכלו להשיג פריצת דרך אמיתית.
השאלה הכי חשובה שאתם יכולים לשאול את עצמכם היא זאת:
מה אתם עושים כשאתם פוגשים מידע שנוגד את האמונה הנוכחית שלכם?
אם אתם דומים לרוב האנשים שקוראים את הניוזלטר הזה, זה עשוי להיראות בערך ככה:
נרשמתם כי אתם רוכשים מידה מסוימת של כבוד למה שיש לי להציע, ובמידה מסוימת אתם נוטים להאמין לי.
אז אם הדברים שאני אומר גורמים לכם להסתכל באור קצת אחר על האמונות שלכם, אולי תגידו " הממם, זה מעניין, כדאי לי לבדוק את זה." ורוב הסיכויים שאכן תעשו זאת.
עכשיו מה קורה כשאני מעלה איזו סוגיה שעומדת בניגוד מוחלט לאחת מהאמונות הבסיסיות ומושרשות שיש לכם?
אם אתם כמו רוב האנשים, אתם תנידו בראשכם ותגידו משהו בסגנון:
אבל זאת לא הדרך שבה אנשים החכמים הופכים עוד יותר חכמים, ואנשים דגולים הופכים להיות עוד יותר דגולים. ואני לא טוען כאן שכל מה שאני אומר הוא נכון, או שעליכם לקבל כל מה שאגיד כאמת לאמיתה (זה לא יקדם אתכם בהרבה אם תחליפו את אמונות שתוכנתו אל תוך המוח שלכם בילדות באמונות שלי).
"טוב, לגייג' הזה יש הרבה רעיונות טובים, אבל כאן הוא טועה ובגדול"
אבל מה שזה כן אומר זה שעליכם להיות מוכנים להטיל ספק בכל דבר – במיוחד אם מדובר באמונות מושרשות, אליהן אתם מרגישים קשורים במיוחד.
יותר מכול, שימו לב לדברים שמעוררים אצלכם תגובה רגשית חזקה.
אם אתם כועסים, מרגישים מאוימים או נעלבים – כנראה נגעתם בסוגיה שדורשת בדיקה רצינית וכנה. כל מומחה לבריאות הנפש יגיד לכם שכשמשהו מעורר אצלכם רגשות חזקים, בדרך כלל זה חושף חוסר בטחון שלכם. בדרך כלל אותם דברים שמכעיסים אותנו באנשים אחרים משקפים לנו נושאים מהם אנו חוששים בתוך עצמנו.
אז מה איתכם? הייתכן שאתם מחזיקים בדעות מסוימות מן הסיבה הפשוטה שהן מאפשרות לכם לתרץ התנהגויות שמונעות מכם לממש את מלוא הפוטנציאל שלכם?
השאלה הזאת עשויה להיות השאלה החשובה ביותר ששאלתם את עצמכם השנה, לכן אני מקווה שתתייחסו אליה ביראת כבוד שהיא ראויה לה. אני רוצה שתתחברו אל הפוטנציאל שלכם ואני מוכן להסתכן בלהעליב אתכם, אם זה מה שנחוץ כדי להשיג את המטרה הזאת.
רוב האנשים יגידו לכם את מה שאתם רוצים לשמוע, אבל חבר או מורה אמיתי לעולם לא יעשו זאת. כשאני כותב ספר, נואם בכנס או כותב את הניוזלטר הזה, יש לי משימה אחת בלבד – לגרום לכם לחשוב.
והמשימה שלכם היא לתרגל חשיבה ביקורתית ולבחון את האמונות שלכם. ואם לאחר הבדיקה מצאתם שהאמונה הזאת אכן משרת אתכם - מצוין ! אבל אם לא, אתם יכולים להחליף אותה באחת שיותר מתאימה. וכאן הוא מקור ההארה, האתגר והצמיחה. זה מקום שכולנו רוצים לשכון בו.
שיהיה לכם שבוע ענק!
רנדי.
אני זוכר שכשהייתי בן חמש, קיבלתי קופסת שוקולדים במתנה.
אתם יכולים לנחש שזה היה סיפור גדול לילד בן חמש ועוד ברוסיה שבה שוקולד היה מצרך ממש נדיר. אחרי שאכלתי את אחד שוקולדים, אמא שלי אמרה "למה שלא תתחלק עם הילדים האחרים בגן?"
שאלה תמימה לאימא, דילמה מוסרית קשה מנשוא בשביל ילד בן חמש שהייתי :-)
הרי מצד אחד חינכו אותי שצריך להתחלק, אך מצד שני כל כך רציתי את השוקולד הזה לעצמי. עשרים ומשהו שנים אחרי זה למדתי מילה חכמה שמגדירה את המצב שהייתי שרוי בו "דיסוננס קגניטיבי" - כלומר סתירה פנימית בין שני אמונות ייסוד חשובות.
בגיל חמש לא ידעתי מילים חכמות כאלה, אבל הייתי צריך למצוא דרך ליישב את הקונפליקט הפנימי, ואכן מצאתי דרך מאוד אלגנטית להתמודד עם המצב - אמרתי לעצמי "השוקולד הזה לא מי יודע מה טעים, אז למה באמת לא להתחלק- לא סיפור גדולו=". לא רק שאמרתי זאת, אלא התחלתי להאמין באמת ובתמים שהשוקולד הזה הוא לא משהו.
זה היה שקר קטן ראשון שסיפרתי לעצמי וכמובן הוא לא היה אחרון...
כשהייתי לבד - בניתי מערכת אמונות מאוד מגובשת, למה אני לא צריך זוגיות...
כשלא היה לי כסף, ידעתי להסביר לעצמי למה כסף הוא מקור כל רוע...
כשעבדתי בעבודה ששנאתי, סיפרתי לעצמי שהגיע זמן להתבגר ולהתחיל להיות מציאותי...
שקרים, שקרים, שקרים...
אני זוכר שכשאחרי עשר שנים של תירגול ויפאסה (מדיטציה בודהיסטית) הגעתי במקרה לסדנה בנושא יצירת שפע, אחד התרגילים שעשינו היה למלא את הטבלה הבאה ולכתוב בכל אחת מן המשבצות לפחות 20 פרטים:
| יש לי | אין לי | |
| רוצה | ||
| לא רוצה |
רשמו את האימייל שלכם ותתחילו לקבל עדכונים על הפוסטים החדשים: