יום חמישי, 1 ביולי 2010

בואו נעשה הסכם...

כמה מהתגובות שקיבלתי על הפוסט הקודם לי גרמו לי לשאול את עצמי:

"ומה ההקשר שלי לבלוג הזה? מה אני רוצה להשיג כאן? מה הצפיות שלי?"

שאלה מרכזית בעיניי, ותיכף נגיע למה שגיליתי כשהתחלתי לבדוק אותה לעומק...

אבל לפני זה -  כדי ליצור את ההקשר הנכון     - אני רוצה לדבר על עוד היבט חשוב של ההקשרים:

מה קורה כששני הקשרים נפגשים?

ליתר דיוק - מה קורה כששני אנשים  - כל אחד בעל הקשר  משלו - נפגשים ויוצרים מרחב חדש שבו הם פועלים.

ההקשר המשותף הזה שנוצר נקרא "הסכם".


ברוב המקרים ההסכם אינו מפורש, כלומר הצדדים לא מודעים להקשר (או "אג'נדה") של הצד השני. הדבר המדהים הוא שבהרבה מקרים  לא רק שאנשים לא מודעים להקשר ממנו בא הצד השני, אלא  לא מודעים אפילו להקשר שלהם עצמם.

שני הסוגים הללו של חוסר מודעות יוצרים בדרך כלל מה שנקרא ב-NLP "תקשורת מלוכלכת", שבה שולטת מניפולציה הדדית ומשחקי כוחות. התקשורת הזאת הרבה פעמיים מנוהלת על סמך עיקרון "רווח-הפסד" - שבפועל מדרדר לרוב ל"הפסד-הפסד" - כשהצדדים מנסים להשיג משהו על חשבון הצד השני.

האלטרנטיבה הבריאה יותר היא ההסכם מפורש, כלומר הסכם שבו כל אחד מהצדדים מצהיר מה הוא מביא איתו - מה הוא רוצה לתרום ומה הוא מצפה לקבל בתמורה. במקרה הזה, כשכולם יודעים מה כל אחד "מביא לשולחן", היחסים הופכים למפרים-הדדית - כלומר מבוססי עיקרון "רווח-רווח" - והתקשורת  עולה לרמה אחרת לגמרי.

מתוך ההבנה הזאת אני מזמין אתכם היום לעשות איתי הסכם מפורש, כלומר לענות על שתי השאלות הבאות: 

  1. מה אני מצפה לקבל מהמרחב המשותף הזה שנוצר בבלוג 
  2. מה אני מוכן/נה לתת בתמורה למה שאני רוצה לקבל?
ברשותכם, אני אתחיל...

כדי לענות על השתי השאלות הללו, אני צריך קודם כל לגלות מה הניע אותי מלכתחילה להפוך למאמן,  כי בעיניי הבלוג הזה הוא חלק אינטגרלי מהיותי מאמן טרנספורמטיבי.


אז למה אני מאמן?

כמובן לשאלה הזאת יש כמה תשובות שטחיות כמו "כדי להתפרנס" או "כדי להרגיש חכם" וכו' וכו', אבל מעבר למעטפת השטחית הזאת של "האגו הקטן", אחרי שבמשך שנים "הרגשתי חכם" באקדמיה התפרנסתי יפה מאוד בהיי-טק, המוטיבציה העמוקה יותר שגיליתי בעצמי היא:

אני רוצה להרגיש שאני עושה הבדל בעולם, שלקיום שלי יש השלכות מעבר לחיים הפרטיים שלי

הבלוג שלי הוא כלי חשוב בהקשר-הליבה הזה של making a difference - הוא מציע לי פורמט ייחודי שבו אני יכול לנהל דיאלוג טרנספורמטיבי עם קבוצה גדולה של אנשים - קבוצה גדולה בהרבה מאלה שאני בא איתן במגע בסדנאות שלי. בעצם בלוג הזה עבורי הוא מעין "מרחב אימון וירטואלי" בו ניתנת לי הזכות וההזדמנות לעשות הבדל בחייהם של הרבה מאוד אנשים שמחפשים טרנספורציה.

כל אלה יוצרים באופן טבעי את ההקשר הפרטי שאני מביא כאן להסכם בינינו:
  1. הצפיות שלי מהפורמט הזה הן:

    א. שיהיה דיאלוג, כלומר שתתנו לי פידבק, כדי שאוכל לדעת עד כמה הצלחתי להעביר את מה שרציתי להעביר ואוכל לשפר את התקשרות שלי במידה והדברים לא עוברים.

    ב. ש"תיקחו את הדברים לב", כלומר שהקריאה בבלוג לא תישאר משהו תיאורטי, אלא תהיה חוויתית.

    ג. שלא תהיו "קוראים" (תפקיד פאסיבי בהגדרה) אלא "שותפים לדיאלוג", כלומר תהיו פרו-אקטיביים במרחב הזה.

    ד. שתבואו למרחב הזה מתוך ההקשר של "זה חשוב" -  לא בגללי, או בגלל משהו "חכם" שאני כותב, אלא בגללכם - הרי מדובר בנושאים מרכזים בחיים שלכם, בכלים וגישות שעזרתם תוכלו להפוך את חייכם למופלאים באמת.


  2. מה אני מתחייב לתת בתמורה?

    א. הזמן שלי - אני משקיע בין חצי-יום ליום עבודה בשבוע בכתיבה בבלוג והתייחסות לתגובות שלכם

    ב. הידע שלי

    ג. כנות ופתיחות, כדי שאוכל לתת תשובות "אמיתיות" לשאלות שאתם מביאים

    ד. הקשבה, כדי שהבלוג הזה יתן מענה למה שחשוב לכם, ולא יהיו ביטוי לדעות מוקדמות (precenceptions) שלי.

אז מה אתם אומרים, יש לנו הסכם?




:

21 comments:

אנונימי אמר/ה...

אני איתך דוק !

ולשאלתך ...
אשמח לחשוב על דברים שלא חשבתי קודם ולשים לב למה שלא ראיתי עד עכשיו בזכותך. בתמורה אתן מהיבול שקיבלתי בתקווה שיוציא זרעים חדשים להנבטה.
מתאים ?

בהצלחה בכל מקרה שיהיה לנו
אלדד

בית טבע בריאות אמר/ה...

מעניין מאוד
אהבתי את הפוסט
אנשים צריכים ערך מוסף, כדי לקבל יותר פידבקים
לדעתי אתה צריך להיות יותר נועז.

צליל מכוון אמר/ה...

גם אני איתך!
אפילו גרמת לי להגיב שזה הישג נכבד..

אנונימי אמר/ה...

מארק היקר.
כן יש לנו הסכם!
אך מכיון שאני מנוי על רשימות תפוצה של עוד כמה שאני מכנה 'מפיצי ידע' ומכיר את שיטות העבודה שלהם אני מרשה לעצמי לבקש ממך שני דברים:
1. שתהיה ממוקד בתועלת של הקוראים (ולא תנסה כל הזמן לשווק לנו מוצרים וסדנאות).
2. שתתן לנו ידע אמיתי וישומי. ולא תיאוריות ומשפטים כלליים.

אז סכמנו?

אליהו אמר/ה...

הייתי בסדנא שלך... ונהנתי מאוד. אבל עדיין מציק לי דבר אחד!!!
למה אמרת לאישה היפה הזאת תשתקי..?
תוך כדי השיעור, כשכולם רואים ושומעים מסביב???
למה התפרצת ככה???
הריי אתה מלמד את כל האנשים מסביב משהו אחר!!!

Unknown אמר/ה...

לאנונימי היקר
1. אני יודע כמה זה מעצבן כשמנסים לדחוף לי משהו שאני לא צריך, לכן החלק השיווקי יהיה שולי בבלוג - אני שומר לעצמי כמובן את הזכות להודיע על סדנאות שאני עושה, כי גם הסדנאות הן אחד הדרכים בהן הקוראים יכולים להפיק ערך. בכל מקרה, כדי שהחומר שאני מביא בבלוג יביא תועלת לך ולקרואים אחרים, אשמח לקבל פידבק מפורט יותר של מה נראה לך חשוב באופן אישי.

2. יש שפע של ידע "אמיתי ויישומי", לכן חשוב לי לבין מה הקשר שהקוראים מביאים לקריאת הבלוג - ובשביל זה, שוב, תנו לי פידבק.

Unknown אמר/ה...

הי אליהו, הבטחתי כנות, אז הנה הזדמנות לקיים את ההבטחה...

הסדנא שלכם זכורה לי היטב ובמקרה של אותה בחורה למדתי שיעור חשוב על מה שקראתי לעיל "תקשורת מלוכלכת".

שכחתי לרגע שכל אחד מביא איתו הקשר שונה, ומה שנראה בעיניי באותו רגע כלי אימוני אפקטיבי נתפס על ידי אותה בחורה כהעלבה. הרשיתי לעצמי להתנתק ממה התרחש שם באותו רגע ולהתשמש בגימיק שהוכיח את עצמו בעבר עם מאומנים אחרים, אבל לא היה לי באותו רגע מספיק רגישות להבין שדרך התקשורת שבחרתי אינה אוטנטית ובטח לא אפקטיבית.

הטעות שלי הייתה בעצם שלא הגדרתי מראש הסכם תקשורתי מפורש - מה הולך ומה לא הולך בשיחת אימון - ומכאן נוצר הקונפליקט.

מקווה שזה ענה על שאלתך...

Unknown אמר/ה...

לכל מי שכבר הגיב - תודה ענקית...

זה צעד ראשון, אבל זה עדיין לא הסכם - ההסכם כולל שתי שאלות שרובכם עדיין לא נתן לי עליהן תשובה מפורשת...

מצפה להמשך הדיאלוג מחר...

אנונימי אמר/ה...

ד"ר יקר,
ביקשת תגובות. אז הנה תשובות לשתי השאלות שלך:
1. למה אני מצפה? אני לא מצפה לכלום. לא זוכרת איך הקשר בינינו התחיל, אבל היה, כנראה, הסכם לא כתוב, בו אתה כותב את הגיגיך היפים והמעניינים (באמת. אני לא צינית) ואני לא מסירה אותך מרשימת התפוצה שלי. מעבר לזה, אני תמיד שמחה ללמוד מכל אדם ובכל הזדמנות, ואני לומדת ממך. בלי ציפיות.
2. מה אני מוכנה לתת? לא יודעת כרגע. קראתי את מה שכתבת, והנה, אני מגיבה. הדברים שלך מעניינים, חשובים, אני לוקחת ללב ומקווה שגם בעזרת מה שאתה כותב חיי יהיו מופלאים באמת. זה גם ממש בסדר , מבחינתי, שתפרסם את עצמך ואת הסדנאות שלך בבלוג שלך. למה לא? כולנו חופשיים לבחור אם ברצונינו לקבל את מה שאתה מציע בחינם או לשלם ולקבל יותר. אין לי שום בעיה עם מפיצי ידע כשם שאין לי בעיה עם מפרסמי ומפיצי חפצים שאני לא צריכה ולא רוצה לקנות. זכותו של כל אדם לפרסם את מרכולתו, הגשמית והרוחנית. זה עוזר לכל מי שמעוניין בה, ומי שקונה משהו שהוא לא רוצה "כי דחפו לו" צריך ללמוד לקחת אחריות. אני מעדיפה שהחלק השיווקי יהיה "על השולחן". כך העולם עובד וזה טוב. מי שלא רוצה- שיסיר אותך מרשימת התפוצה שלו.

מישהו אמר/ה...

תודה הקמתה אותי מהכיסא
סליחה לכל מה שניקרא לא כפי שהתכונתי
אני קורא את המאמרים שלך מתוך תחושה, אני לא זוכר איזה מאמר " תפס" אותי לראשונה
[המאמרים האחרונים מעורערים בי תחושה של "תן לד"ר זמן...ואולי זו הדיסלקציה שלי...]
לגבי שאלה ראשונה אין לי צפיות.. לעיתים אני "ניתקל" בתשובה לשאלה איתה אני מסתובב זמן מה..
לעיתים אני מוצא אמירה "מדויקת" לתחושה שנמצאת אצלי..
לגבי מה אני מוכן לתת בתמורה למה שאני רוצה לקבל?
אני מוכן לענות על שאלות ולשתף כאשר משהו ברור לי..[אם יש דבר כזה]
לילה טוב
מישהו

Unknown אמר/ה...

היי ד"ר מארק. פעם ראשונה שאני מגיבה, לכן ראשית אציין את הערכתי הרבה לפועלך ולכישרונך הרב בכתיבה והעברת מסרים מתומצתים ויפים. שנית מעוניינת להגיב על הפוסט הקודם.
בעניין הקלות "הבלתי נסבלת" של הקיום. לדעתי יש למושג הזה הרבה יותר עומק ממה שנראה על פני השטח. כלומר במילים "בלתי נסבלת" הכוונה למושג וסלנג עממי. נכון שבלתי מובן זה התרגום של זה. אבל בתוך המילים מסתתר עוד משהו ועוד עובדה: אנחנו רגילים להביט בחיינו בעיקר על היותנו מתגשמים בגוף פיזי ועל כל החומר הסובב אותנו והכתיבו לנו ולימדו אותנו במשך אלפי שנים לראות את מסע החיים כמסע קשה וכבד.
היום אנו לומדים מתקשורים דרך המדריכים ועד המלאכים שניתנה להם האות להתחיל לעזור לנו ביתר שאת להבין את הרוחניות ואת הנשמה שלנו. הם אומרים שאנו אמורים לחיות טוב, ושקל להשיג וליצור דברים דרך המחשבה ודרך מחשבה חיובית. הם פתאום מגלים לנו שבעצם הכל קל. אנחנו לא אמורים לעבוד קשה. אבל אחרי אלפי שנים של חשיבה שהכל קשה אז גם קשה לנו לחשוב אחרת.
לגבי הפוסט האחרון מברכת על התקדמותך. עצה בשבילך: מכיוון שכל האנשים שונים בחשיבתם ובהתקדמותם הרוחנית, תיקח בחשבון שלא כולם באותה רמה של הבנה רוחנית לכן תמיד כדאי שתגיד לפני ואחרי הרצאה (לא הייתי בהרצאות רק לפי התגובות פה) שכל אחד יבחר לקחת מה שהוא רוצה ומה שמתאים לו מהמסרים שאני מעביר. תחשבו על הדברים.

אין ספק שאנו מסכימים עם הרבה דברים אבל קשה מאוד לישם. העיקרון החשוב ביותר והזכות שניתנה לנו בני האנוש היא זכות הבחירה.

להתראות

מרב

מוניק ביבר אמר/ה...

ד"ר יקר
אשמח להסכם משותף,
זאת הזדמנות מצוינת להוקיר אותך על כך שחשפת אותי לעולם האימון, הפוסטים שלך שהגיעו במקרה לגמרי למייל שלי, היו פריצת דרך עצומה לסקרנות והתלהבות מהעולם הזה שנקרא "אימון", בעקבות כתיבתך המעוררת השראה והתלהבות, וכמובן אמונה רבה בדרך. בזכותך המשכתי והתפתחתי בתחום זה, וכרגע אני בעיצומו של קורס מאמנים, לאחר סדנראות של מאמנים נוספים שעשיתי בתחום, קורסי ייעוד..
אתה מבחינתי פריצת הדרך,
ועל כך אשמח לקחת חלק בהסכם בחפץ לב
אני מתחייבת להשתתף בדיאלוג, ולתרום מזמני, הבנתי, ידיעותיי..
בהצלה מכל הלב,
מחזיקה לך תמיד תודעה גבוהה מאוד ולומדת ממך
מוניק ביבר

אנונימי אמר/ה...

הי ,ד"ר מארק היקר!! גם אני לא זוכרת מתי בדיוק קראתי את המאמר הראשון שלך,אבל זה היה מזמן ובכלל לא חשוב מתי.בלי הגזמות לימדת אותי להסתכל על היבטים שונים בחיים אחרת,חיובית יותר , בהבנה יותר,לימדת אותי שהחיים הרבה יותר פשוטים ממה שכולם חושבים. למדתי לא להתאכזב מאנשים,מכישלונות שלי. אני מסתכלת לאחור ומבינה שהשינוי לטובה חל מרגע שקראתי את המאמר הראשון שלך.המאמרים שלך מאוד חשובים,מעניינים וקל מאוד לקרוא אותם.לשאלה שלך למה אני מצפה,יכולה לומר רק דבר אחד :כשכתבת את המאמר שלך אחרי שחזרת מטיול הבנתי שמאמרים ומשםטים שלך ממש היו חסרים לי.אני נהנת מכל כתבה/משפט חכם/ מאמר שלך .תודה על העבודה הלא פשוטה הזאת,על זה שאתה מתחלק איתנו בידע החשוב שיש לך.אני מקווה שגם אתה מרוויח מזה.
מרינה

אורה ארמה אמר/ה...

דוקטור....
הייתי מרוצה קודם
ואני מרוצה עכשיו, מכל הערך שאני מקבלת מהפוסטים שלך
גם אין לי בעיה עם שיווק הסדנאות, מודעת לכך, שמה שאפשר לקבל מפוסט, הוא חלק קטן מאוד, מתהליך בסדנא.
מעבר לכך שזוהי עבודתך...
לא מבינה את האנשים שאומרים "אל תמכור לנו" הרי בסכומו של ענין זוהי פרהסתך, לצד הרצון לשנות משהו בעולם, בחיי האנשים, זוהי פרנסתך...מקובל, הגיוני, ושפוי
העיקר שנמשיך לקבל ממך את הערך, שיש לך להעבירר אלנו.
ועל כך תודה
אז כן, עשינו הסכם, במתכונת שתבחר
תודה על מה שהבאת לחיי
בהצלחה

דינה ארמייס אמר/ה...

זו באמת הזדמנות להודות לך ד"ר מארק יקר,

באמת תודה ענקית!!! על הזמן, המחשבה, הנושא המתאים

בזמן המתאים. תודה על מאמרים שכ"כ כייף לקרוא ולהחכים מהם גם אם מדובר בדברים שנראים לנו הכי טרוויאלים בעולם. אתה נותן לי את ההזמנות והאפשרות לראות את הדברים אחרת ועל כך תודה. אתה היית האדם הראשון שאיתו דיברתי על עולם האימון וכן כך נחשפתי לעולם האימון אומנם בביה"ס אחר אך אני בטוחה שעוד יהיו לי המון הזדמנויות כדי לקחת חלק גם בסדנאות שלך כשזה יתאפשר לי.
אני חושבת שמה שעשית היום זה דבר נדיר: אפשרת לנו להוציא את מה שעל ליבנו שבעצם מכל סיבה שהייתה: אם מפאת חוסר זמן, או סתם כי אנשים לא רגילים להגיב גרמת לנו לכתוב בבלוג, לי אישית זה עשה טוב מאוד.
אני חושבת שכל דבר שאתה מדבר עליו הוא חשוב כשלעצמו וכמו שאמרתי אתה תמיד מפרסם בבלוג בעיתוי מושלם. יכול להיות שכוח המשיכה עובד אצלי שעות נוספות אבל המאמרים שאתה מפרסם הם בדיוק מה שאני רוצה לקרוא... תענוג לקרוא, להחכים, ולשתף עוד אנשים כחלק מהתהליך הזה שנקרא החיים...

תודה ענקית, אני בטוחה שאתה עושה פריצות דרך בחיים של הרבה אנשים.

בהצלחה.

דינה

אנונימי אמר/ה...

שלום רב ושבוע טוב.
אני מרגישה קרובה,למרות שאף פעם לא נפגשנו...
אני מוצאת שהכתוב...בכל המאמרים מדבר אליי,ברמה זו או אחרת...
הייתי מאד שמחה אם היינו יכולים לארגן קבוצה להרצאת מבוא או לסדנא בירושלים.
אני לומדת במכללה האקדמית לנהנדסה ירושלים.
ואני יכולה ביחד עם מאמן שהוא מרצה במכללה לארגן קבוצה ,
לשמוע על NLP.
ובכלל בכדי לעורר.
אם יש מצב כזה ,אם בכלל או בעתיד.אשמח לדעת...
לגבי ההסכם:
זוהי הזמנה מאד יפה ומחייבת במובן המאד חיובי של ה"דירבון" לתגובה.
שמי טובי ואני אמא לארבעה: בן ,בת,בן ,בת.
אני מאותגרת מאד בשלב זה של חיי.
פתוחה מאד להצעות.
מאחלת בחום.
ברכה והצלחה.
ובריאות.
תודה.
מצפה להמשך,ןלמענה
טובי

אנונימי אמר/ה...

שלום מרק
פעם ניסית לצרף אותי לאג'ל - האם אתה עוד שם ?

קטי טייב אמר/ה...

הסכם ?
לוקח לי טיפה יותר זמן !
אני מקבלת את הפוסטים שלך ורוב הזמן מאוד נהנית מהם ולומדת.לפעמים יש פוסטים "שנוגעים" בי יותר או פחות ואני מניחה שזה בגלל מי שאני ובאיזו נקודת התפתחות אני נמצאת בחיי.
מאחר ואני כותבת היום ,למרות שיותר משבוע מסתובב לי בראש שאני צריכה לשתף אותך ביצירה חדשה שלי,שתרמת לי מבלי שאתה יודע,אני רוצה להוקיר אותך על הכנות המדהימה שאתה כותב את הפוסטים.הכנות ,היא חוט השני בפוסטים שלך ,שגם אם הם בעיניי מעניינים יותר או פחות הם שווים קריאה ולו בשל כך.
לגבי החלק שלי בהסכם-להגיב .למרות שגם אני מפרסמת ניוזלטר או פוסט ואני מבינה את חשיבות התגובה,(גם אני יושבת בבית ושואלת את עצמי נו זה תרם ? עניין מישהו ולמה אף אחד לא מגיב מלבד יופי או like ) אני מוצאת שאני בתור קוראת לא תמיד יכולה להגיב.לעיתים כי זה היה נחמד לקרוא אבל אני לא מבינה מעבר לזה את התרומה,לפעמים זה דורש מחשבה שאני צריכה להסתובב איתה כמה ימים ולעיתים המילה הכתןבה לא תמיד יכולה לבטא את ההרגשה המדוייקת אז אני מעדיפה לא להשתמש בה בכלל.
אני מתחייבת לעשות מאמץ להגיב ואם תסכים לקבל את התגובה :"קראתי " מבלי לראות בה חסרת טעם ,אני מתחייבת לעשות זאת.
אז תודה לך על המאמץ,האומץ והכנות.
נוסחת ההצלחה-מאחר ואני מאמנת אישית ,התלבטתי תקופה ארוכה איך להתייחס לנוסחת ההצלחה שכולם מבטיחים.זה עבר דרך החלטות שיווקיות,בדקתי עם עצמי את היושרה שלי ועוד. בזכות הפוסט שלך,מצאתי את הקול שלי,העזתי לאמר את מה שחשבתי ואפילו כתבתי על כך מאמר באתר מאמרים.
"נוסחת ההצלחה-קטי טייב" מי שירצה שיגש לאתר שלא אוחשד בפירסום פסול .
שבוע מוצלח ,המשך בעשייתך וראה ברכה בעמלך.
בקשר לשינוי בחיי אנשים ,אולי תסכים שלא תמיד תהיה מודע לשינוי שיצרת אך זה לא מבטל את תרומתך:-)

Unknown אמר/ה...

לכל מי שהגיב - תודה ענקית, זה ממש לא מובן מעליו שעשיתם את המאמץ הזה ושיתפתם מעצמכם.

אני יודע שלעיתים קרובות קשה לשים במילים הן את הציפיות הן את מה שקיבלתם מקריאת הפוסט, אבל כל עוד אתם עוצרים ולו לרגע, כדי לשאול את עצמכם - בין אם התשובה מגיעה ובין אם לא - מבחינתי עשיתם את חלקכם בהסכם :-)

כמו שאני נוהג להגיד בסדנאות שלי - "השאלות בחינתי הן הרבה יותר חשובות מהתשובות"...

אנונימי אמר/ה...

מיכאל
שאלה לי אלך דר
האם הנך יכול לתת הערכת זמן אחרי כמה זמן
חל השינוי המיוחל
האם תורת הקוונטים הסוד ותורת הקבלה קשורים או מתבססים על אותו עקרון כמו שלך
בגדול הבלוג שלך הוא האמיתי והנכון ביותר בעיניי!!

שי אמר/ה...

אני בפנים
יש לנו הסכם
-:)