גיורג גורג'ייף, יוצר "הדרך הרביעית", טען שרובנו מבלים את חיינו ב"שינה", כמעין רובוטים שרצים על אוטומט מבלי באמת להיות נוכחים בתוך החיים של עצמנו...
השגרה וההרגלים - הנוחים כל כך בהקשרים מסוימים - לעיתים קרובות יוצרים אינרציה מסוכנת וגורמים לנו לחשוב שהשינוי הוא בלתי אפשרי או, לכל הפחות, קשה מדי...
החופשה הארוכה בגואה לימדה אותי שיעור מפתיע:
כמו יצירת המופת של מילן קונדרה - "הקלות הבלתי-נסבלת של הקיום" .
רק החלק של "הבלתי נסבל" הוא קצת דרמטי בעיניי...
הקלות הזאת היא "בלתי נסבלת" אך ורק אם אנחנו מנסים לדחוס את החיים אל תוך מערכת האמונות הקורבנית שהאנושות סוחבת איתה כבר כמה אלפי שנים (הלא כל כך) טובות...
נו, אתם מכירים את זה:
הקלות הזאת היא באמת מאתגרת לרובנו, כי היא סותרת את מה שהורגלנו אליו...
ויחד עם התובנה הזאת, פתאום גם הבנתי שאני חייב לשנות את השם של הבלוג...
למה השינוי?
מי שעוקב אחרי הבלוג הזה ובמיוחד מי שהיה כבר באחד הסדנאות שלי, יודע שבעיניי גבולות השפה מגדירים את גבולות המציאות.
ולכן, בין אם רציתי או לא, השם "נוסחת ההצלחה" הגביל אותי במובנים רבים, מבלי ששמתי לזה לב ...
כי אני חושב שזה שם מטעה...
ברמה העמוקה ביותר, שתי המילים בו - הן שקר לבן...
"נוסחה" ו"הצלחה"...
הרי ברור שאין נוסחאות - כן, אני יודע, "נוסחה" זה נשמע מאוד סקסי וכן, קל למכור את זה, אבל באמת! החיים הם יותר מדי מעניינים ומפתיעים בשביל "נוסחה"...
ו"הצלחה" - זה כבר קצת יותר עדין...
הרי לכאורה מה רע בהצלחה?
זה מה שכולם מחפשים, לא?
אז מה יכול להיות מגביל בזה?
מי שלימד אותי על מגבלות ההצלחה הוא ורנר אקהרד - מאמן דגול ושנוי במחלוקת (כמו כל האנשים המעניינים באמת) שהביא לעולם בשנות השבעים את הסדנה האגדית est, סדנה ששינתה את פני החברה האמריקאית ביותר ממובן אחד ובעצם יצרה את תחום אימון הטרנספורמטיבי כמו שאנחנו מכירים אותו היום...
ורנר דיבר על ההבדל בין "הצלחה" ו"סיפוק" והיה הראשון שהביא אל תוך המודעות הקולקטיבית את התובנה ש"הצלחה" לעולם לא מביאה סיפוק אמיתי, שכשאנחנו רודפים אחרי ההצלחה - ולא משנה איך אנחנו מגדירים אותה - לעולם לא נגיע ליעד שלנו...
כי, כמו שאומרים מורי זן, "לא משנה לאן תלכו, אתם כבר שם"...
התובנה הזאת צפה בפאתי התודעה שלי בשנים האחרונות - בגללה כתבתי את הבלוג, בגללה אימנתי אנשים, ובאופן פרדוקסאלי, בגללה גם החלטתי לפני קצת יותר מצי שנה לקחת הפסקה, כדי להבין איפה בעצם אני נמצא...
ורנר פשוט אפשר לה לצאת אל פני שטח ולקבל צורה מוחשית...
בין השאר - בשם של הבלוג האישי שלי...
אז גבירותי ורבותי...
במחיאות כפיים סוערות....
קבלו את השם החדש של הבלוג...
השגרה וההרגלים - הנוחים כל כך בהקשרים מסוימים - לעיתים קרובות יוצרים אינרציה מסוכנת וגורמים לנו לחשוב שהשינוי הוא בלתי אפשרי או, לכל הפחות, קשה מדי...
החופשה הארוכה בגואה לימדה אותי שיעור מפתיע:
החיים הם הרבה יותר קלים ממה שחשבתי...
כמו יצירת המופת של מילן קונדרה - "הקלות הבלתי-נסבלת של הקיום" .
רק החלק של "הבלתי נסבל" הוא קצת דרמטי בעיניי...
הקלות הזאת היא "בלתי נסבלת" אך ורק אם אנחנו מנסים לדחוס את החיים אל תוך מערכת האמונות הקורבנית שהאנושות סוחבת איתה כבר כמה אלפי שנים (הלא כל כך) טובות...
נו, אתם מכירים את זה:
- "החיים זה לא פיקניק"...
- "אדם לאדם זאב"...
- "לרוץ מהר, לפני שיגמר..."
הקלות הזאת היא באמת מאתגרת לרובנו, כי היא סותרת את מה שהורגלנו אליו...
היא פשוט בלתי מובנת...
ויחד עם התובנה הזאת, פתאום גם הבנתי שאני חייב לשנות את השם של הבלוג...
למה השינוי?
מי שעוקב אחרי הבלוג הזה ובמיוחד מי שהיה כבר באחד הסדנאות שלי, יודע שבעיניי גבולות השפה מגדירים את גבולות המציאות.
ולכן, בין אם רציתי או לא, השם "נוסחת ההצלחה" הגביל אותי במובנים רבים, מבלי ששמתי לזה לב ...
כי אני חושב שזה שם מטעה...
ברמה העמוקה ביותר, שתי המילים בו - הן שקר לבן...
"נוסחה" ו"הצלחה"...
בולשיט!
הרי ברור שאין נוסחאות - כן, אני יודע, "נוסחה" זה נשמע מאוד סקסי וכן, קל למכור את זה, אבל באמת! החיים הם יותר מדי מעניינים ומפתיעים בשביל "נוסחה"...
ו"הצלחה" - זה כבר קצת יותר עדין...
הרי לכאורה מה רע בהצלחה?
זה מה שכולם מחפשים, לא?
אז מה יכול להיות מגביל בזה?
מי שלימד אותי על מגבלות ההצלחה הוא ורנר אקהרד - מאמן דגול ושנוי במחלוקת (כמו כל האנשים המעניינים באמת) שהביא לעולם בשנות השבעים את הסדנה האגדית est, סדנה ששינתה את פני החברה האמריקאית ביותר ממובן אחד ובעצם יצרה את תחום אימון הטרנספורמטיבי כמו שאנחנו מכירים אותו היום...
ורנר דיבר על ההבדל בין "הצלחה" ו"סיפוק" והיה הראשון שהביא אל תוך המודעות הקולקטיבית את התובנה ש"הצלחה" לעולם לא מביאה סיפוק אמיתי, שכשאנחנו רודפים אחרי ההצלחה - ולא משנה איך אנחנו מגדירים אותה - לעולם לא נגיע ליעד שלנו...
כי, כמו שאומרים מורי זן, "לא משנה לאן תלכו, אתם כבר שם"...
התובנה הזאת צפה בפאתי התודעה שלי בשנים האחרונות - בגללה כתבתי את הבלוג, בגללה אימנתי אנשים, ובאופן פרדוקסאלי, בגללה גם החלטתי לפני קצת יותר מצי שנה לקחת הפסקה, כדי להבין איפה בעצם אני נמצא...
ורנר פשוט אפשר לה לצאת אל פני שטח ולקבל צורה מוחשית...
בין השאר - בשם של הבלוג האישי שלי...
אז גבירותי ורבותי...
במחיאות כפיים סוערות....
קבלו את השם החדש של הבלוג...
14 comments:
שלום!
אני מסיכמה איתך בערך על החלפת השם, אולם השם החדש
מגביל ולא נראה לי שיעשה לך טוב. אתה מגביל את המצב בחוסר הבנה.
הקיום מובן ואולי אנחנו אמורים להבינו. אך להצהיר שהוא לא מובן ולקרוא בשם כזה , נראה לי כמו לשים לעצמך אבן נגף.
אם אתה מאמין שגבולות השפה מגדירים את גבולות המציאות, למה לשים גבולות?
בעיקר כאשר בשפה גם כך יש גבולות.
הקיום שלנו והיקום אמורים להפתח אלינו ולא להסגר בפנינו.
הקיום שלנו ברור יש סיבות לכך שאנו קיימים. ואולי אנו יכולים להפתח ולנסות להבין את הסיבה.
הלוואי שיהיה לך בהצלחה.
שולחת אהבה
דבורה
ברווו על התובנה ....ישנן המון דרכים ללא ידוע לא מובן לכאן ועכשיו, לטבעי שנמצע בתוכינו כל הזמן ורק צריך לנוע, לחשוף אותו לעודדו ולאתגר אותו לצמיחה והתחדשות, כל כך פשוט....
תקרא לזה איך שתרצה בתנאי שתהייה גם אנרגיה של עשייה
אירית
השם החדש לא מוצא חן בעיניכי הוא לא ברור לי . האם תוכל לתת הסבר?
העיקר המאמר התובנות המסר
הקלות המומפלאה של פשטות היקום:)
עקיבא מזור הצועד עם האור:-)
אני אוהב את מה שכתבת על הצורך בשינוי שם. אך גם אני לא הייתי בוחר בשם החדש. הוא מסורבל והוא גם לא מדוייק. החיים אינם דווקא "פשוטים": יש בהם אלימות, מוות, טרדות, וצורך להגיב על "מליון" דברים.
כמובן שאם נשארים מודעים ומבינים את המהות אז הם הופכים פשוטים וטובים -אבל שם הבלוג עדיין מחטיא את העניין
שלום
התגובה של דבורה קצרה, קולעת ונכונה לדעתי. מסכימה עם כל מילה שנאמרה שם. נדמה שעם השם החדש אינך הולך קדימה למקום פתוח יותר אנרגנית.
חשוב על משהו היובי, שיש בו אור, שמחה ונתינה.
גבריאלה
תודה על על התגובות - אני שמח ששינוי שם יצר שאלות ותהיות...
אחרי שקראתי את התגובות פתאום שמתי לב שבפוסט הזה כתבתי הרבה יותר על הסיבות בגללן זנחתי את השם הישן, אך לא התעמקתי ברציונל מאחורי השם החדש...
לכן אני חושב שבפוסט הבא אכתוב קצת יותר "למה בעצם התכוון המאמן?" :-)
i got yor point why you change the titel , in order for you to get the resolt you look for by your eyes , and about succses it all depend how look at that and in the way you choose look at that.
טוני רובינס דוגל בכיוון כפול
מדע ההישגות
יחד עם
אומנות הסיפוק (או ההגשמה)
;)
*הישגיות
אתה מתוסבך אתה צריך להחלית בחיים מה אתה רוצה ולאן אתה שואפ
אנונימי, זאת בהחלט דרך אפשרית לראות את הדברים :-)
השם אכן מסורבל, אם כי אמיתי
ישנה קלות בלתי מובנת בקיום
הקלות של להושיט יד, כדי לאחוז במשהו
הקלות שאנחנו מצליחים לשמוע איש את רעהו
לראות איש את רעו...וכ"ו
ושלא נשכח, את הקלות הבלתי מובנת ממש, היא יצירת חיים חדשים, הריון, לידה, הבנה, ועוד.....
בלתי מובן לחלוטין...קל ליישם
לא נראה לי שאי פעם נבין דברים אלו, על אף הגשמתם בקלות יתרה, ובלתי מובנת
יחד עם זאת, השם ארוך ומסורבל, אבל....העיקר שהתוכן מענין ומרתק
בהצלחה
שמחה שחזרת דוקטור