יום שני, 5 במאי 2008

הבעיה האמיתית עם שיווק רשתי

אני לא מפסיק להתפלא מן הדעות הקיצוניות בנושא של שיווק רשתי (הידוע גם כשיווק רב שכבתי). מצד אחד ישנם אנשים שמתלהבים מן המודל - ביניהם גם מחברי רבי מכר, כמו רוברט קיוסאקי או מארק ויקטור הנסן - שעוסקים בתעשיה הזה ומקדמים אותה.

מצד שני בחוגים מסיימים זה יותר בטוח להצהיר על עצמכם כמצורעים, מאשר להודות שאתם עוסקים בשיווק רשתי עם אחת החברות שקיימות היום בארץ, כמו הרבלייף, ניקן, נוסקין או אג'ל.

אז מהי הבעיה האמיתית עם שיווק רשתי?

אולי זה מבנה הפירמידה שלו? ברור שהסוגיה האמיתית היא לא המבנה הרב שכבתי שמשתמשים בו לחישוב התגמולים - כמעט לכל אירגון העוסק בשיווק ומכירות יש את אותה המבנה. אנשי מכירות מקבלים עמלות, מנהלי מכירות מקבלים בנוסף גם אחוזים על הקבוצה שלהם,
וכך גם מנהלים איזוריים, וגם סמנכ"ל שיווק וכו'.

אז אולי זאת העובדה שעליכם לשלם על מנת להקחת חלק? בטוח שזה לא זה - זהו חלק סטנדרטי בכל מודל של זכיינות, ואני יכול להבטיח לכם בהשוואה לעלות של רוב הזכיונות - מ"מקדונלדס" ועד "ארומה" - עלות הכניסה של כל חברת שיווק רשתי היא זניחה.

כמובן יש את כל הפירמידות הלא חוקיות או מכתבי שרשרת למינהן, שבהם הנוכלים עושים כסף על בסיס דמי רישום של אנשים אחרים, מבלי שיהיה מוצר אמיתי שיסופק לצרכנים.
אך תהיה התפיסה הרווחת אשר תהיה, העובדה היא שחברות ידועות כמו אמווי, הרבלייף, סאנריידר ורבות אחרות מוכרות מוצרים במיליארדי דולרים בשנה לצרכנים מרוצים שחלקם הגדול אינם מפיצים. אז ברור שיש כאן בעית תדמית, אך התדמית הזאת לא כל כך מתיישבת עם המציאות.

אבל - תוכלו להגיד בצדק - בטוח שלהתדמית השלילית יש בסיס יותר מוצק מאשר קיום הונאות פירמידה לא חוקיות?

הבעיה האמיתית עם השיווק הרשתי אינה המודל עצמו, אלה חלק מן האנשים שהוא מושך.
שיווק רשתי הוא לא יותר ממודל עסקי, בעצם סוג של זכיינות בזעיר אנפין. היתרון שלו הוא שעלות הכניסה היא מאוד נמוכה והפוטמציאל רווחים מאוד גבוה.

אך מצד שני אותם הדברים שהופכים את מודל למושך כל כך, מושך אליו אנשים שאינם כשירים להיות בעלי עסק עצמאי. חלק מן האנשים שנמשכים לשיווק רשתי הם אנשים ש:

* לא הצליחו בעסק או מקצוע שלהם ואין להם הרבה כסף להשקיע
* חסרי נסיון בניהול עסק עצמאי
* חסרי נסיון בפיתוח יחסים עסקיים מעבר ליחסי "עובד-מעביד"
* לא מרוצים מרמת ההכנסה הנוכחית שלהם
* יש להם ציפיות לא מציאותיות לגבי היקף העבודה הנדרש ביחס לרמת ההכנסה הרצויה

שלא תבינו אותי לא נכון - אני לא אומר שיש משהו פסול בכל הדברים הללו, או שהם מתארים את רוב האנשים שעוסקים בשיווק רשתי - אני רק אומר שהדברים הללו מתארים
חלק לא מבוטל של העוסקים בתחום, שרבים מהם לא עושים דבר כדי לשנות את המצב.

כתוצאה מזה, "מרשתים" רבים נופלים לאחת המלכודות הבאות:
* מגזימים בתיאור ההזדמנות
* דוחפים את הנושא העסקי בצורה לא הולמת בהקשרים חברתיים
* משדרים ייאוש
* מתרכזים יתר על המידה בגיוס אנשים חדשים וכתוצאה מזה מזניחים את הלקוחות/מפיצים הקיימים
* מספקים מידע לא מדויק ואף מטעה בנוגע לעסק שלהם

שוב, אני בפירוש לא טוען שזה מתאר את רוב העוסקים בתחום, אך זה כן מתאר חלק שהוא מספיק גדול, כדי להרוס את המוניטין של כולם. ברור שלשפוט קבוצה גדולה של אנשים על סמך חלק קטן מאותה קבוצה זה בלתי הוגן, אך עלינו להבין שלרוב דעות הקדומות יש בסיס כלשהו במציאות, גם אם זהו בסיס מעוות.

אז מה הפתרון?

תמיד יש פעם ראשונה ושיווק רשתי הינו הזדמנות מדהימה לאנשים שרוצים להקים את העסק הראשון שלהם. הנקודה שאני רוצה להעביר היא - "זהו עסק, אתם בעלי עסקים". ואם אף פעם לא היה לכם עסק, אף פעם לא עסקת בשיווק, אף פעם בנית קשרים עסקיים ולא רכשת כישורי תקשורת עסקית, עליך ללמוד את כל הדברים הללו. משווקים רשתיים שלוקחים את העסק שלהם ברצינות צריכים לקרוא וללמוד על יסודות היזמות, שיווק, תקשורת עסקית, ניהול הזמן - מי שיהיה מקצוען ויתנהג כמו בעל עסק עצמאי, אנשים אחרים יתיחסו אליו בהתאם.

1 comments:

אז ישיר אמר/ה...

מסכים 100%
אני הייתי באג'ל, וחוויתי את מה שאתה מתאר. אני עזבתי כי לא היתה לי אנרגיה להשאר יחד עם עוד תהליכים שעברתי. אבל שלא כמו כל "מאוכזבי השיווק הרב שכבתי" אני לא מאוכזב, ומרגיש שזו דרך חיים שניתן לחיות ממנה בכבוד, ואין למי שבחר בדרך הזו מה להתבייש.
אם אנשים היו מחשבים כמה הם השקיעו בהגרלות למיניהן (פיס, טוטו, לוטו) הם היו מקבלים סכום שהוא הרבה מעל השקעה ממוצעת בשיווק רשתי, ובעל סיכויים הרבה יותר נמוכים. מה שצריך לזכור הוא, שזו עבודה, וצריך להתייחס אל זה כאל כל עבודה אחרת.
האמת היא שזה ברור, וכתוב בכל הספרים, כלומר - כל מי שנפגע מכניסה לשיווק רב שכבתי - עשה את זה כי הוא בדק את הנושא הרבה פחות מאשר את המכונית שלו, למשל, ולפעמים פחות מאשר את הטלוויזיה.