"פרויד? בחייך! פרוייד - זה פאסה!"...
מה לעשות - היום, כשזיגמונד הזקן והמזוקן הפך לחלק בתי נפרד של המיתולוגיה הפופולרית, רק עצלן יוותר על ההזדמנות להעיף איזה חץ ביקורתי לכיוון "זקן שבט הפסיכולוגים"- בדיוק כמו שפרוויד עצמו תיאר ב"טוטם וטאבו" מעורר המחלוקת שלו...
באופן פרדוקסלי קל מאוד לבקר את מה שהפך למיינסטרים, הדרך הקצרה ביותר ל"מקוריות" היא להטיל דופי ב"קלאסי" ולשכוח (או, אולי, להשכיח) את העובדה שפעם "קלאסי" היה "מגוחך ולא מתקבל על הדעת".
להעביר ביקורת על פרויד הפך היום לאופנה - פסיכולוגים, מאמנים, אינטלקטואלים לסוגיהם - כולם "חכמים אחר המעשה", אחרי מאה שנה של "עידן הפסיכולוגיה" - כולם מנסים את כוחם מולו, ממתגים את עצמם כ"צעד מעבר ל-", בלי לשים לב שכמו מתבגרים המנסים להיות שונים מהוריהם, הם בעצם מעתיקים אותו, פשוט עם סימן היפוך...
נרצה או לא - פרויד היום הוא בכל מקום...
- מהדמות הארכיטיפית כמעט של הפסיכולוג עם מבטא גרמני כבד בסרטים הוליוודים הישנים ועד "תנתח את זה" עם בילי קריסטל ורוברט דה-נירו...
- מהז'רגון הפסיכולוגי שהפך לחלק משפת היום-יום - "אנאלי", "אדיפאלי", "פליטה פרודיאנית" וכו' וכו' - ועד מהפכת ילדי הפרחים בשנות השישים...
- מהמחקרים המודרניים ברפואה הפסיכוסומאטית ועד "התדמתו של זיכרון" של סלבדור דאלי "צליבה הורודה" של הנרי מילר...
אם חושבים על זה, זה די מדהים כמה מעט רובנו יודעים על האיש שאולי יותר מכל אדם בהיסטוריה המודרנית עיצב את העולם שבו אנו חיים היום... ואני חייב להודות שעד לפני נסיעה שלי להודו, לא ידעתי עליו הרבה מעבר ל"מה שכולם יודעים"...
מצחיק שדווקא בהודו - אולי ההיפך המוחלט מוינה ויקטוריאנית שבה חי ויצר - מצאתי את הזמן להכיר אותו יותר מקרוב...
היום אני לא הולך לכתוב הרבה על כל מה שגיליתי - אדבר רק על הדבר החשוב ביותר שמצאתי - השראה, אפשר להגיד אפילו מודל לחיקוי ...
רק תחשבו על זה - האדם שרבים מנסים להציגו היום כשרלטן רודף פרסום, עבד באלמוניות מוחלטת עד גיל 44, ספג ביקורת מזלזלת מן הממסד הרפואי ופסיכיאטרי, ופשוט המשיך לעשות את מה שהוא האמין בו, מבלי לדעת לאן בדיוק החיפושים שלו יביאו אותו...
"דברים גדולים לוקחים זמן"...
קל להגיד...
קצת יותר מאתגר - לזכור זאת כשאנחנו שקועים על מעל הראש בסיפור האישי שלנו...
קצת יותר מאתגר - לזכור זאת כשאנחנו שקועים על מעל הראש בסיפור האישי שלנו...
המשך יבוא...
1 comments:
לדעתי פרויד היה אחד הגאונים של המאה הקודמת.
הוא היה הראשון שהביא לעולם את המסר החשוב, שבני אדם פועלים לא רק מתוך מניעים מודעים ומובנים, אלא גם מתוך מניעים בלתי מודעים ובלתי מובנים/הגיוניים.
התנהגות נוירוטית היא מהסוג שיש עימה אוסר נחת גדול, ובכל זאת חלק מבני האדם מתמידים בה מסיבות שונות.
פרויד היה אולי הראשון שהציע לבחון זאת, למצוא הגיון ושיטה, ולנסות להביא לשינוי. הוא היה מהפכן.
הוא היה הראשון להראות שקונפליקטים רגשיים מהילדות גם כשהם מוסתרים הם לא תמיד פתורים.
חלק מהאבחנות שלו היום איבדו את התוקף המוסכם הגורף שלהם, אבל נשארו אבני דרך בהבנת הנפש האנושית.