מי מפחד מזיגמונד פרויד - חלק 2

בפוסט הקודם התחלתי לכתוב על הסיבות בגללן "התאהבתי" בפרויד - בעיקר על ההשראה שקיבלתי מ"פרויד-האיש", מסיפור החיים המרתק שלו...

אבל מעבר לאישיות עצומת-המימדים והשנויה במחלוקת שלו - מה הפך את פרויד ל"פרויד" (ב"פ" רבתית)?

למה התיאוריות שלו כבשו את העולם? למה בעיניי תלמידיו היה לדמות משיחית כמעט?

ולמה היום, אחרי מאה שנה מאז פרסום "פשר החלומות", כל כך אוהבים לשנוא אותו?

באופן פרדוקסלי, למרות כל אופנת המטפלים/מאמנים/פסיכולוגים שבאה כתוצאה ישירה מרעיונותיו של פרויד, המסר העיקרי שלו לא עדיין הפך לנחלת הכלל...

כמו שקורה הרבה עם רעיונות מהפכניים, התרבות שלנו הטמיעה את ה"קליפה" - העגה, המניירות, האובססיה עם המיניות - אבל התחמקנו בהצלחה רבה מן "הגרעין הקשה", מן התובנה הגדולה ביותר שלו:

"אנחנו מנוהלים על ידי תת-המודע שלנו,
שפועל לפי חוקים אי-רציונליים,
ועל כן - אנחנו ייצורים אי-רציונליים..."

אתם יכולים להגיד "מה אתה צוחק עלינו? מה זאת אומרת 'זה לא נקלט', בטח שזה נקלט, כולם יודעים על תת-המודע"...

האמנם?

האם הידע הזה באמת הופנם? האם הפך לחלק מן ההוויה, מן החוויה?

או שזה נשאר בגדר תיאוריה נחמדה, קצת אקזוטית, שאולי נוגעת למקרי קצה, לאנשים עם בעיות נפשיות חמורים...

גם אם זה לא נאמר בקול רם, המיתוס של הגיון, של "נכון-לא נכון" ממשיך לשלוט בתרבות שלנו...

ואנחנו, ה-"so-called normal" ממשיכים לחשוב על עצמנו כעל "חיה נבונה" ולדבר בשפה לינארית של "אם, אז"...

רק מה,בגלל האמונה הלא-הגיונית הזאת בכוחו של ההגיון, נשארות כל כך הרבה שאלות לא פתורות:

• איך "עם מתורבת והגיוני" יכול היה לערוך טבח לעשרות מיליוני אנשים במלחמת העולם השניה?
• למה אנשים "אינטלגנטיים" בימין משוכנעים בצדקתם באותה מידה כמו אנשים "אינטלגנטיים" בשמאל?
• מה גורם לנו להתמכרויות שונות ומשונות - מסמים (כן, כן, כולל הסיגריות) ועד בהיה בטלוויזיה?
• למה אנחנו רבים עם האהובים שלנו?
• למה אנשים רבים כל כך מרגישים תקועים בחייהם ולא מעיזים לעשות שום דבר בנידון?

מאוד לא הגיוני...

ואז נשאלת השאלה:

"אבל למה לכל הרוחות אנחנו ממשיכים להאמין במיתוס ההגיון ולהתעלם מבשורתו האמיתית של פרוייד?"

בדיוק על זה אני מתכוון לכתוב שבוע הבא...