איך כמעט נכשלתי בטכניון

כמו שחלקכם אולי יודעים, בעברי הרחוק עסקתי במחקר אקדמי בתחום הלמידה, והיום הייתי רוצה לשתף אתכם באחד השיעורים החשובים שלמדתי בתחילת דרכי האקדמית.

השיעור נבע מכישלון צורם שנחלתי בסמסטר הראשון שלי בטכניון.

כדי לשים את הדברים בפרספקטיבה נכונה, כדאי אולי להגיד כמה מילים על הרקע האישי שלי. מאז גיל 12-13 התחלתי לפתח לעצמי תדמית של "ילד פלא" עם כישרון בתחום המדעים המדויקים - כישרון שאיפשר לי בין השאר להגיע לאולימפיאדה בינלאומית במתמטיקה ולהתקבל  ל"תוכנית המצוינים" היוקרתית בטכניון.

וכמו שאתם יכולים לנחש, בגלל הכישרון המולד והתפיסה המהירה, התרגלתי  שההצלה בלימודים באה לי בלי יותר מדי מאמץ.

אבל אז הגעתי לטכניון...

התחלתי את הסמסטר, באתי לכל הרצאות ולחלק מן התרגולים (אמרתי לעצמי - "מה אני צריך את זה? הרי אני מבין את החומר, אז למה לי לבזבז זמן על התרגולים?") והכול הלך טוב ויפה, עד שהגענו למבחני אמצע הסמסטר...

ואז גיליתי דבר מאד מפתיע ולא נעים...

גיליתי שבחלק מן הקורסים,  דווקא במתמטיקה ופיזיקה - התחומים החזקים שלי! - אני לא  באמת שולט בחומר.

אני - שרגיל היה לקבל 100 מבלי להזיע - פתאום בקושי עובר את המבחן בזחילה!

והדבר הכי מתסכל היה ש"ידעתי" את החומר.

אבל כשהגיע הזמן לעשות עם זה משהו, לפתור בעיה במבחן - פתאום גיליתי לתדהמתי הרבה שלא הצלחתי ליישם את מה שלמדתי.

ככה גיליתי פעם ראשונה בחיים שלי את הפער הכואב בין מה שחשבתי שידעתי לבין מה שידעתי באמת...

הפער נבע מן ההבדל בין "מידע" ל"ידע" - ההבדל המהותי שלצערי מערכת החינוך שלנו מתעלמת ממנו בעקשנות...

"מה כוונת המשורר?"

"מידע" מול "ידע"

בואו נסביר את שני המושגים הללו:

• "מידע" - מתייחס לעובדות, כללים, תיאוריות, הוא עוסק לרוב בצורה חיצונית של הדברים וקל לבטא אותו באמצעות המילים
• "ידע" - מתייחס לקשרים העמוקים בין הדברים, למבנה הפנימי שלהם.  הביטוי האמיתי שלו הוא בהוויה ובפעולה, והוא תמיד כולל בתוכו מיומנות מעשית.

ההבדל בין השניים הוא ההבדל בין יכולת "לדבר על..." לבין "לחיות ולעשות את..."

ההבדל הנצחי בין תיאוריה לפרקטיקה...

או, אם נשתמש בדימוי מתחום אחר לגמרי, ההבדל בין לבלוע את האוכל כמו שהוא לבין לעכל אותו להפוך אותו לאנרגיה זמינה ולחלק אינטגרלי מן הגוף שלנו.

זאת הסיבה בגללה אני כל כך אוהב את המוטו של וורנר ארהרד:

.In life, understanding is the booby prize

בחיים, ההבנה היא סך הכול פרס תנחומים.

כי הרבה פעמים ה"הבנה" שלנו מוגבלת לרמה אינטלקטואלית-תאורטית - כלומר לרובד ה"מידע" בלבד.

וכמו שלמדתי בדרך הקשה בתחילת דרכי בטכניון - הפער בין הבנה כזאת לבין ידע אמיתי הוא גדול ולפעמים גם די מעצבן, ואשליית ההבנה היא אחד המכשולים הגדולים ביותר בדרך לפיתוח מיומנות אמיתית...