לפני כמה שנים תרגמתי קטע מההמנון של בוב דילן - "The Times They Are A-Changin'":
ויחד עם הצמרמורת אני חש צל של קינאה...
אז אולי ההיסטוריה באמת הולכת במעגלים,
ואולי צדק קהלת באומרו "אין חדש תחת השמש"...
אנא תקשיבו, הורים יקרים,
אל תשפטו, אם אינכם מבינים.
ילדים שלכם מזמן עצמאים
והדרך שלכם מתיישנת.
לפחות אל תפריעו, אם אינכם עוזרים
הזמנים משתנים ללא הרף
היום בבוקר, כשהסעתי את הנסיכה הקטנה למטפלת, הקשבתי לדיסק של Amy MacDonald - זמרת סקוטית מדהימה שגיליתי לאחרונה, וכשהגעתי לשיר "Youth of today", הייתה לי תחושה מוזרה של דה-ז'ה-וו:
אולי אילו היית בחוד החנית,המילים האכזריות הללו שולחות אותי הישר לסוף שנות "העשרה" שלי ומעבירות בי צמרמורת...
הייתי מקשיבה למה שיש לך להגיד
אבל מה אתה כבר יכול?
חושב שאתה חשוב וגדול
ממני...
אבל אתה ממש לא!
לא יודע דבר על צעירים של היום,
אבל את דעותיך מטיח
בלי בושה בראשי כל היום
ואתה אומר
"ילדיי - הם שונים,
ילדי ילדיי – הם אשמים
ואתה אומר
בזמני היו נימוסים
אבל אלה הם ימים אחרים,
לא שלך! לא יותר!
...
ואולי לו היה לך דעה אמיתית,
הייתי מקשיבה למה שיש לך להגיד,
אבל אלה הם רק רגשות חד-צדדיים
שפשוט עומדים בדרכי...
ויחד עם הצמרמורת אני חש צל של קינאה...
קנאה של מישהו שאומר לעצמו "הלוואי עליי העוצמה והכנות הזאת, האומץ להגיד את הדברים בצורה הכי פשוטה וישירה, מבלי לפחד להיראות נאיבי..."
אז אולי ההיסטוריה באמת הולכת במעגלים,
ואולי צדק קהלת באומרו "אין חדש תחת השמש"...
1 comments:
היי דוק !
איזה מרענן זה ... פשוט כיף, גם כזה שמשאיר חותם !
בהחלט מילים כדורבנות אך בעצם הווידוי שלך על הקנאה גם אני מקנא ... בך :)
עשה חיים בטיול
אלדד