תפילת השלווה - "מתכון" לפינוי האזור האפור

טוב, אני יודע, כתבתי שבוע שעבר שאני לא רוצה לתת מתכונים, כי אני לא מאמין בפתרונות "אינסטנט" ו-one size fits all...

אבל בכל זאת לא אשאיר אתכם לבדכם בתוך האזור האפור שלכם :-)

אז אם אתם קוראים את הפוסט הזה עכשיו, אני יוצא מתוך הנחה שכבר עשיתם את מיפוי האזור האפור שתיארתי שבוע שעבר.

אני מזכיר שאם לא עשיתם את התהליך הזה, המשך הקריאה יהיה חסר תועלת עבורכם, לכן עדיף לכם לעצור עכשיו ולחזור לפוסט הזה, כשתסיימו את תהליך המיפוי.

או קי,  עכשיו כשיש לכם רשימה כתובה של דברים שעד עכשיו צפו אי שם בפאתי התודעה שלכם -  מה עושים עם זה?

וכאן אנחנו יכולים לקבל הכוונה מכיוון קצת מפתיע - "תפילת השלווה" המפורסמת:

אלי,

תן לי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנות,

האומץ לשנות את אשר ביכולתי

והתבונה להבחין בין השניים

אז בואו נתחיל את החלק ה"קל" - התבונה:

• תעברו על הרשימה שיצרתם, ועבור כל סעיף שאתם יכולים לעשות משהו בקשר אליו  רשמו "+", ואם אין לכם שום אפשרות לעשות משהו בנידון, שימו שם "-"...

החלק השני  - "אומץ" - הוא כבר קצת יותר מאתגר:

• לכל אחד מן הדברים שסימנתם ב-"+", תשאלו את עצמכם - מהו הצעד הראשון שאני יכול/ה לעשות בקשר לדבר הזה? 
• אחרי החלטתם מה יהיה הצעד הראשון, יש לכם שתי אופציות:
• לעשות את הצעד הזה עכשיו
• לרשום ביומן מתי אתם עושים את הצעד הזה
• במידה ואתם מרגישים שיש מחסום פנימי מסוים  - פחד, חוסר בטחון, חוסר בהירות וכו' - בקשר לצעד הראשון שאתם רוצים לעשות, תיכף נראה גם מה עושים במקרים כאלה.

ואחרי שסיימנו עם שני החלקים ה"קלים", הגיע הזמן להתמודד עם האתגר הגדול:

"השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנות"

וכאן אנחנו מגיעים לתחום שבו יש את הפער הכי גדול בין ההבנה האינטלקטואלית לבין מה שאנו עושים בפועל. הרי ברור שאם אין לנו שום דרך להשפיע על המצב, אז לא ממש משנה כמה נתנגד לו וכמה נרגיש רע בקשר אליו...

אבל מה שברור בראש לא תמיד נקלט גם בלב...

• אז איך מגשרים על הפער הזה?
• איך מפסיקים להילחם בדברים שאין בידינו לשנות?
• האם יש דרך לפתח את השלווה הזאת - מלבד התפילה, כמובן :-)

למזלנו, האנושות מתחבטת עם השאלות הללו כבר כמה אלפי שנים טובות ובדרך מצאה כמה "קיצורי דרך" לקראת השלווה המיוחלת...

בעצם, כל שיטות עבודה פנימית בכל הדתות הגדולות - מטרתן לפתח את "מרחב הקבלה" הזה, ההכרה בסופיות האדם ובגבולות ההבנה והפעולה שלו, וכמובן כל תפילה אמיתית נעשית מתוך התכוונות של "קבלת רצון האל".

ומה לגבי מי שלא "חי" את העולם הזה, שעבורו - כמו לרבים מאיתנו  - הטקסים והתפילות הפכו לפורמליות ואיבדו את המהות הרוחנית העמוקה שלהם?

גם מחוץ למסגרת של הדתות הגדולות קמו להם מורים חשובים ששמו במרכז משנתם את יכולת הקבלה וגם פיתחו כלים מעשיים לשיפור היכולת הזאת - החל מוורנר ארהרד (מייסד ה-est), דרך ביירון קייטי (מחברת "לאהוב את מה שיש") ואקהרט טול ("כוחו של הרגע הזה") ועד דייל דווסקין (מפתח שיטת Sedona) וגרי קרייג (מפתח EFT שהיוותה בסיס לשיטת M-Focusing שכתבתי עליה רבות בפוסטים הקודמים).

עכשיו, אם אתם מכירים אחת מבין השיטות שהזכרתי לעיל, תוכלו להשתמש בה בתור "כלי עבודה" בשלב הבא.

אם כל השמות הללו חדשים לכם, אתם יכולים להשתמש בשיטת Sedona שתיארתי בפוסט "הכל מתחיל בהרגשה".

אחרי שבחרתם "כלי עבודה", בואו נחזור לאותם סעיפים הרשימה שטרם סיימנו לעבוד עליהם - כלומר ה"פלוסים" שהרגשתם מחסום פנימי שמנע מכם לפעול וה"מינוסים" שאין לכם דרך להשפיע עליהם:

• עבור כל אחד מן הסעיפים הללו, שימו לב לאותו מחסום פנימי או התנגדות למצב הקיים, ותשתמשו בכלי עבודה שבחרתם, כדי לשחרר את "החסימה" הזאת וליצור מרחב של קבלה.

חשוב להגיד בשלב זה, שאני ממש לא מצפה שתוכלו לעשות את כל העבודה הזאת במכה אחת, אבל גם אם תעשו היום אפילו חלק קטן ממנה - "אזור האפור" שלכם יתחיל להצטמצם ואתם תרגישו בהקלה מיידית...

מאחל לכם הרבה תבונה, אומץ ושלווה :-)