אתם יודעים, בערב השנה החדשה - בין אם אזרחית או יהודית או מוסלמית או סינית - רבים מאיתנו נוטים לתכנן תוכניות ולהבטיח לעצמנו שינויים והתחלות חדשות - החל מי "אני מתחילה דיאטה חדשה" ועד "בשנה הבאה אני אהיה יותר עם המשפחה שלי"...
אה, הכוונות הטובות...
אבל בואו נשאל את עצמנו בכנות:
"למה שהפעם זה יהיה שונה?"
הרי אם נעצור שנייה, לרוב נמצא את עצמנו עדיין בגבולות של אותו מגרש משחקים, גם אם המשחק שלנו הוא "more, better, different" כלשון מורי ורבי וורנר ארהרד...
זה מזכיר לי את הסיטואציה החוזרת שאני נתקל בה כל פעם שאני נכנס לחניון של אחד הקניונים הגדולים.
אני רואה עשרות נהגים מסתובבים במעגלים, צופרים, מחפשים את פיסת החניה האחרונה לפני שאחרים ישימו לב אליה.
ומי לדעתכם נאלץ להסתובב יותר מכולם?
האלה שרוצים לחנות כמה שיותר קרוב לכניסה לקניון - הפרדוכס שמוכר לי כל כך מעבודת האימון שלי - ככל שאנו "נעולים יותר" על המטרה הצרה, מרחב האפשרויות שלנו מצטמצם וכך גם האפקטיביות האישית שלנו.
ואתם יודעים מה הטריק למציאת חניה מהירה?
פשוט לעבור למפלס אחר...
לשנות את מגרש המשחקים...
לשחרר את החשיבה דו-מימדית ולהיפתח גם למימדים נוספים - אולי ממש לא צפויים - של ההוויה...
7 comments:
אמן!!!!!!!!!!!!!!!!
אז במיוחד בשבילך, מימד חדש של התפתחות....
זו אני מההודעה הקודמת, והנה ההבטחה
http://www.yehadut.tv/Lecture-VideoList.asp?SupplierID=4
אתה יכול להשאיר לי דעתך בפייסבוק שלי
TALI COHEN
במילים אחרות... צריך לעשות את הדרך מהחלום למציאות.. כלומר להתפשר :)
להתפשר?
ממש לא!
אבל מעניין שזה מה ראית בפוסט הזה :-)
אהבתי את נקודת המבט, תודה.
Mark have a great 2011 you are doing hell of a job:]
ככל שאנו "נעולים יותר" על המטרה הצרה, מרחב האפשרויות שלנו מצטמצם וכך גם האפקטיביות האישית שלנו.
את זה מדבר אלי מאוד.
עכשיו הבנתי למה בתוך סדנא המטרה הצרה התחלפה לי וככל שניסיתי לחזור אליה גם כך היא הייתה בורחת.