Everybody should believe in something,I believe I'll have another beer.W.C.Fields
"אין טעם לנסות", אמרה אליס - "אי אפשר להאמין בדברים בלתי אפשריים""אסתכן ואומר שפשוט אין לך הרבה ניסיון," אמרה המלכה. "כשהייתי בגילך, התאמנתי בזה חצי שעה כל יום. לפעמים הצלחתי להאמין בשישה דברים בלתי-אפשריים עוד לפני ארוחת הבוקר"
לואיס קרול, "אליס בארץ המראה"
אני חייב להגיד שכשפרסמתי את "משל האימא" שבוע שעבר לא ציפיתי לכמות ולסוג התגובות שהמשל עורר.
זה התחיל בסיפור מדהים של רויטל (לא אקלקל לכם - מי שרוצה יכול לקרוא אותה כאן) והמשיך בדיון סוער בין אלה שהסתייגו מ"פרופגנדה דתית" לבין אלה שדיברו על ערכים ו"משמעות שמעבר לנראה"...
אה, אני ממש שומע את הפרובוקטור הפנימי שלי אומר בשאננות: "מארק, השבוע לא עבר סתם..."
אבל למה בעצם? למה אני מרוצה כל כך?
למה בעיניי חלוקי הדעות הללו הם דבר כל כך חשוב וחיובי?
לפני שאני עונה - תרשו לי לשאול אתכם כמה שאלות...
- כשקראתם את המשל, לאיזה מבין שני הדמויות התחברתם יותר?
- ומה הרגשתם כלפי הדמות שניה?
- ומה לגבי התגובות של אנשים אחרים - האם היה שם משהו שאהבתם או לחלופין שהכעיס אתכם?
מה שמעניין במיוחד זה תגובות של התנגדות, של כעס, של דחיה, כי הן מלמדות אותנה שיעור יקר מפז על הטבע האמיתי שלנו:
התגובות הללו מצביעות על המחלוקת הפנימית שמתנהלת בתוך כל אחד מאיתנו.
הרי כמו שאומר הפתגם - "המשכנע לא משוכנע"...
ואם חוסר אמונה של הצד השני מכעיס אותי - אולי זה מרמז על ספק שמקונן גם בתוכי...
ולחלופין אם אני מרגיש בוז כלפי "אמונה עיוורת" של מישהו, ייתכן שמאחורי הבוז הזה מסתתרת כמיהה ראשונית לאמונה ולבהירות...
הייתכן שאנו מאמינים בשני דברים מנוגדים בו-זמנית?
הייתכן שאנו מאמינים בשני דברים מנוגדים בו-זמנית?
לא הגיוני, אני יודע...
אבל כמו שכתבתי כבר ב"מי מפחד מזיגמונד פרויד"' התגלית הגדולה של אבי הפסיכואנליזה הייתה:
"אנחנו מנוהלים על ידי תת-המודע שלנו,
שפועל לפי חוקים אי-רציונליים,
ועל כן ברמה העמוקה ביותר אנחנו ייצורים אי-רציונליים..."
וכמובן, השניות הזאת לא מוגבלת לשאלת האמונה, אלא ניתן לראות אותה בכל תחום חשוב בחיינו...
וכל עוד אנחנו מתעלמים מן השניות הזאת, מתעלמים מן הניסיון האישי שאנחנו לא ישות שלמה ועקבית, אלא אוסף תתי-אישיות, שלכל אחת - השקפת עולם, אמונות, רצונות, ערכים והרגלים משלה, כל עוד נמשיך להתעלם מן האמת הבסיסית הזאת, אנו נמשיך לתהות "למה זה קורה לי?".
וכל עוד אנחנו מתעלמים מן השניות הזאת, מתעלמים מן הניסיון האישי שאנחנו לא ישות שלמה ועקבית, אלא אוסף תתי-אישיות, שלכל אחת - השקפת עולם, אמונות, רצונות, ערכים והרגלים משלה, כל עוד נמשיך להתעלם מן האמת הבסיסית הזאת, אנו נמשיך לתהות "למה זה קורה לי?".
או כמו שאמר זאת קרל גוסטב יונג - התלמיד הכי קרוב ולימים (זוהי טבעה הפרדוקסלי של השניות) היריב הכי גדול של פרויד:
9 comments:
לאחר שהייתי ראשונה בפוסט הקודם, אני כנראה אמשיך את המסורת... ואמשיך את הסיפורים שלי... כן, זו רויטל. שאלת למי התחברתי משני העוברים במשל והסברת שאנחנו זה שניהם בעצם, יפה הסברת כי כך הדבר- התחברתי לשני העוברים- הלא מאמין הוא עברי והמאמין הוא ההווה שלי. כשהייתי בת 9 אבי שהיה איש קבע, השתתף בשל"ג וחזר משם חולה, אושפז בבית חולים רמב"ם, הבטיח שיחזור, תוך חודשיים גמרו אותו והוא נפטר- אותו היום איבדתי את אלוהים! זה מסכת של חיים בה אתה כל כך לא מאמין שכל מה שאתה עושה זה להזיק לעצמך, מבצע את כל הטעויות האפשריות בחיים, התחתנתי, התגרשתי, התחתנתי, התגרשתי, התחתנתי- שלא תחשוב שאני סתם כותבת זה הסדר הכרונולוגי של הארועים וזו רק דוגמא אחת לכך שלא היה לי אלוהים- כשהכרתי את בעלי ה-3 חשבתי שמצאתי את אלוהים- באמת מצאתי אבל עדיין חיו בי שני העוברים במקביל- תקופה מאמינה, תקופה לא, אז אתה מבין כבר איך נראו החיים שלנו... לפני שנה וחצי ילדתי את הילד המשותף שלנו, יש לי עוד שתי בנות מנישואים קודמים. חוץ מזה שאני קוראת שנים בטארוט, לפתע החלו תיקשורים- ד"ר מארק החיים שלי היו על הקצה, או הכל או כלום- כמו העוברים, לא היה מקום כבר לשניהם!! לפתע אבי הביולוגי התגלה אליי ואמר לי כמה דברים- סירבתי להאמין, 26 שנה לא שמעתי ממנו וכיוון שהיה אדם מאד מסורתי לא חשבתי שאשמע, הוא אמר לי דברים שהפכו לי את העולם בשניה- על חברות, על בעלי, עליי, על הילדים, פשוט לא האמנתי, לאחר שהתגלה והלך כועס על כך שאינני מקשיבה לו, ביקשתי שייתן לי סימן שהוא היה שם באמת והוא נתן... בשנה אחת שלמה שיניתי את כל עולמי- נפרדתי מאנשים מסויימים, עזבתי עבודה ופתחתי עסק, נהייתי לאדם אחר- העובר המאמין! כל יום אני לומדת שלהיות מאמין בטוב, בשפע, בייקום, באהבה, בנתינה ועוד דברים מופלאים זה להיות אדם מאושר! אבא שלי חיכה לי 26 שנה שאהפוך להיות העובר המאמין, כל עוד לא האמנתי לא היה לו מה לאמר לי... למרות שבטח התהפך לא מעט בקברו בגללי... ביום שידע שאני מוכנה, הוא בא, אמר, הלך וכנראה שלא ישוב עוד, עד שאבוא אני אליו בעוד המון שנים... אז תודה לאלוהים, לאבא וגם לך ד"ר שיש פה כזו במה לסיפורי אלף לילה ולילה שלי. רויטל.
אני יכול לספר באופן אישי לפני כ 8 שנים בערך שהחלה מודעות למהות מפעמת בי, זוגתי שהייתה אז קלטה את השינוי וחיכתה במוצהר שאחזור להיות מי שהייתי והפגינה תוקפנות אינטליגנטית על כל תגובה שלי, בזמנו נפלתי למלכודת וניסיתי לענות ולהסביר וחשתי מתוסכל מכך שהרי לא מדובר בהוכחה אלא בידיעה פנימית חדשה זה כמו לנסות להוכיח לה שאני חש רעב (זה שאני אוכל לא מוכיח שאני חש רעב)...עם חלוף הזמן שנתיים התברר שגם היא החלה בתהליכי מודעות ובשיחה עימה חייכה ואמרה פחדתי ולכן הגבתי כך כלומר עם ההתנגדות המוצהרת שלה הייתה "כמיהה ראשונית לאמונה ולבהירות.." האם היא האמינה בשני דברים מנוגדים בו זמנית ? יתכן. תודה.
שלום לכולם .שמי גיל .
להאמין בשני דברים מנוגדים בו-זמנית ?? הכיצד ?
לפי דעתי אי אפשר להאמין בשני דברים מנוגדים ביחד .
כיוון שהשכל מחייב אמונה אחת.
להאמין זה המצב הסופי שאחרי הדעת,
כמו שאומרים: במקום שנגמר הדעת מתחילה האמונה כי האמונה היא מעל הדעת,
כמובן שהדעת זה לאחר סיכום המחשבות.
יכול להיות וניתן לחשוש או לחשוב על שני דברים מנוגדים וזה אנו רואים מידי יום לפני כל החלטה שאנו עושים בחיינו בעיקר אם היא חשובה.
ידוע וברור גם שאי אפשר ביחד לחשוב 2 מחשבות יחד באותו הזמן אלא בהפרש זמן ואנו בעצם המחליטים מה לחשוב בכל רגע כך גם אנו מחליטים כל חיינו איך חיינו יראו ובמה יתמקדו.
כל זאת בעקבות האמונה שכך יהיה לנו טוב יותר. אם כן האמונה היא הראשית והעיקר של חיינו כי לולא כך לא היינו קמים ממקומינו אפילו לא לאכול או לשתות.
אם כך כל אדם מאמין במשהו והוא הבוחר במה להאמין.
לכן אין זה נכון שאנשים אומרים שהם לא מאמינים,
כי מי שאומר כך אז הוא מתכחש למוחו הפעיל.
לכן חישבו טוב והאמינו בטוב וזה יגיע .
ו "אין טוב אלא תורה"
יש לשבוע בזה תובנה פולארית
שאלה שנזרקה לאויר ,טובה להעביר בה
תהיות קיומיות ועוד כמה חשיבות חשיבותיות .
דעתי כפי שהיא מסתכמת לקראת תוצאת הדיון:
העולם נברא קוטבי ,צפון דרום ,מודע תת מודע ,
אור זה אנרגיה או חומר ?
כל זה מתקיים במוחו של אדם מודע
שמוחו בנוי כללית מימין ושמאל כמו שמים וארץ
לסיכום - העולם או הקיום הוא אחד ,אין זה מתגבר על זה ,אלא חיי זה מזוג לזה ,אחד מזין את השני .
אדם חושב מוצא את האיזון ומידת השילוב של הפכים
לכדי מציאות אחת ,ישות אחת ,בשולם ונירוונה .
תהיו חזקים ובריאים ,תנו דעת לאיזון בלבד .
שמי ערן ,נזכרתי להוסיף .
גיל, "ידוע שאי אפשר לחשוב שתי מחשבות באותו זמן" זו השטות הכי גדולה ששמעתי בזמן האחרון. יסלחו לי מנהלי הפורום ויסירו נא הודעתי זו אם היא בניגוד לכללים שלו. אבל זה באמת טיפשי.
אנונימי.
לאנונימי,
לא הייתי אומר שזה טפשי - מנסיוני, אכן אי אפשר לחשוב שתי מחשבות בו-זמנית.
מחשבה זה משהו שקורה כאן ועכשיו ובדרך כלל אנחנו אכן חושבים מחשבה אחת בכל רגע נתון.
העניין הוא שמחשבות יכולות להתחלף המהירות, ומחשבות עוקבות יכולות להיות מנוגדות אחת לשניה, כלומר להיות ביטוי לשתי אמונות (או אפילו מערכות של אמונות) מנוגדות...
במילים אחרות, המחשבות הן הביטוי האקטואלי לאמונות שהן מערכות "רדומות" פוטנציאליות... בתור שכאלה אמונות רבות יכולות להתקיים במקביל ואחת מהן תתבטא בכל רגע נתון דרך המחשבה שמופיעה בשדה המודעות...
מרק אם ידועה לך הדרך להפוך בלתי ידוע לידוע אני אצלך בסדנה
יש לי כמה טריקים בשרוול - הלוז של סדנאות לשנה הבאה יתפרסם בקרוב...